ה' אמר לשכון בערפל
במרכז הפרק המתאר את חנוכת מקדש שלמה ברוב פאר והדר, עומדים שלושה פסוקים המדברים בענן:
וַיְהִ֕י בְּצֵ֥את הַכֹּֽהֲנִ֖ים מִן־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהֶֽעָנָ֥ן מָלֵ֖א אֶת־בֵּ֥ית יְ-הוָֽה׃
וְלֹֽא־יָכְל֧וּ הַכֹּֽהֲנִ֛ים לַֽעֲמֹ֥ד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֥י הֶֽעָנָ֑ן כִּֽי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְ-הוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית יְ-הוָֽה׃
אָ֖ז אָמַ֣ר שְׁלֹמֹ֑ה יְ-הוָ֣ה אָמַ֔ר לִשְׁכֹּ֖ן בָּֽעֲרָפֶֽל׃
(מלכים א י-יב)
העובדה ששלמה בוחר לפתוח את תפילתו, הארוכה מאד (הארוכה בתנ"ך, בעלת חמישים פסוקים), דווקא בעניין הענן והערפל, מדגישה את חשיבות המסר של הענן בהקשר למקדש.
נשים לב שהענן מלווה ומסתיר כל התגלות מיוחדת של השכינה. עוד לפני מתן תורה מצאנו: "וַיֹּ֨אמֶר יְ-הֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒"(שמות יט ט), ובמעמד עצמו "וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר"(שמות יט טז), ובתום המעמד, כשעולה משה להר נאמר: "וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־הָהָֽר׃ וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְ-הוָה֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים... וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר"(שמות כד טו-יח).
גם גילוי השכינה במשכן מכוסה בענן. בסוף ספר שמות, אחר "וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃", נאמר:
וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְ-הוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְ-הוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃ וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃ כִּי֩ עֲנַ֨ן יְ-הוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם׃
(שמות מ לד-לח)
במעמד קבלת התורה, נוסף לצד הענן גם תיאור האש: "וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְ-הוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ"(שמות יט יח); ובצירוף האש לענן: "אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְ-הוָ֨ה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל"(דברים ה כב). אמנם בפרקנו, ובכלל בספר מלכים, אין האש מוזכרת, אבל בבניין המקדש שבדברי הימים האש מוזכרת: "וּכְכַלּ֤וֹת שְׁלֹמֹה֙ לְהִתְפַּלֵּ֔ל וְהָאֵ֗שׁ יָֽרְדָה֙ מֵֽהַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל הָעֹלָ֖ה וְהַזְּבָחִ֑ים וּכְב֥וֹד יְ-הוָ֖ה מָלֵ֥א אֶת־הַבָּֽיִת׃ וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לָב֖וֹא אֶל־בֵּ֣ית יְ-הוָ֑ה כִּֽי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְ-הוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית יְ-הוָֽה׃ וְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל רֹאִים֙ בְּרֶ֣דֶת הָאֵ֔שׁ וּכְב֥וֹד יְ-הוָ֖ה עַל־הַבָּ֑יִת וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֨יִם אַ֤רְצָה עַל־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֔וּ וְהוֹד֤וֹת לַי-הוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃"(דברי הימים ב ז א-ג), וכן יהיה לעתיד לבא: "וּבָרָ֣א יְהֹוָ֡ה עַל֩ כׇּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כׇּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃"(ישעיה ד ה).
מה טיבם וטבעם של האש והענן הקשורים בהופעת כבוד?
האש מסמלת את גילוי כבוד ה' עצמו, "כִּ֚י יְ-הוָ֣ה אֱ-לֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה"(דברים ד כד; דברים ט ג). במקראות רבים מדבר ה' מתוך האש (דברים ד יב,טו,לג,לו; דברים ה ד; דברים ט י; ועוד), והעם ירא את האש שהיא גילוי שכינה – "כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ"(דברים ה ה). האש מאירה, מחממת ומעניקה חיים, ועל כן גילוי השכינה נרמז בה; אבל גילוי שכינה מסנוור עין של בן תמותה, האור הגדול והחזק מונע מהאדם אפשרות להתבונן ולקלוט את ברכת הגילוי בעוצמתה, ולכך יש צורך בכיסוי, במגן, בעב הענן. ומסביר רש"ר הירש:
"הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒" – באופן כזה שיתאים לכח הקליטה של חושי העם.
(רש"ר הירש שמות יט ט).
וכן כתב הכלי יקר:
ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן – נראה מזה שכבוד ה' אינו הענן אלא שהאש והאור, דהיינו כבוד ה', היה נראה מתוך הענן. כי זולת הענן לא היה אפשרי להסתכל בו, כי באור השמש לא יוכל האדם להסתכל, וקל וחומר באור זוהר שכינתו יתברך. על כאן היה האור הקדוש ההוא תמיד נראה מתוך הענן.
(כלי יקר שמות מ לח)
שמא יש להוסיף הדגש בעניין הענן. עסקנו לעיל (במאמרנו "ושכנתי בתוך בני ישראל" לפרק ו) בתמיהתו של שלמה "כִּ֚י הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֥ב אֱ-לֹהִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּה הַשָּׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃"(מלכים א ח כז). אכן בניין מקדש גשמי, המתממש בצו בורא שהוא רוחני מוחלט, מעורר בעיה דתית קשה. התשובה המקובלת היא שהמשכן והמקדש הם רק אמצעים להשראת שכינה בעם והאדם, "ושכנתי בתוכו לא נאמר אלא ושכנתי בתוכם"(ראה תורה שלמה שמות הערה פו*). מבלי לדון בשאלה מה צורך באמצעי מפואר אם הוא משמש רק אמצעי (עיין נחמה ליבוביץ בעיונים חדשים בספר שמות, עמ' 337), יש צורך לעמעם ו"לבטל" את הרושם האדיר שעשה המבנה המפואר והמרהיב כדי שיחושו כל העולם ויושביו בכבודו ולמען דעת כל עמי הארץ כי כבודו מלא עולם, ואין המקדש מקומו, ואין העולם מקומו, אלא הוא מקומו של עולם.
"יְ-הוָ֣ה אָמַ֔ר לִשְׁכֹּ֖ן בָּֽעֲרָפֶֽל׃" – כדי להסתיר את יפי המקדש וכדי למנוע את המחשבה כאילו רק המקדש הוא בית ה'. כי כל אדם וכל העולם הם בית ה'.