סמכות שלמה לביצוע השינויים
ההבדל בין משכן משה לבין מקדש שלמה חורג הרבה מעבר לפער שבין אוהל מועד עראי ומטלטל לבין בית ה' יציב וקבוע. ההבדלים הם רבים ומשמעותיים, הן ביחס למבנים עצמם, והן ביחס לכל השרת - כלי הקדש אשר בם.
ההבדלים שבין המשכן והמקדש, הנובעים מהעובדה שזה מיטלטל וזה קבוע, מקורם בחומרי הבניין ובגודלו. "עצי שטים" במדבר מול "אבן שלמה" בירושלים, ונפח המקדש גדול פי תריסר מנפח המשכן. ברם ישנם הבדלים נוספים. בניגוד למשכן שהיה מחולק לשניים - קודש וקודש הקדשים - היתה במקדש יחידה נוספת - האולם, שהוא מעתה חלק בלתי נפרד מבית ה'(משנה תורה לרמב"ם הלכות בית הבחירה פ"א ה"ה). כמו כן נוספו למקדש יציעים ותאים מסביבו, ועמודים שפיארו את חזיתו.
בכלי השרת ישנם שינויים רבים, מהם בצורה, מהם במספר, ומהם כלים חדשים שלא נזכרו במלאכת המשכן. מזבח העולה וכרובי הארון במקדש היו שונים וגדולים מאלו שבמשכן. בפרקנו מסופר על עשר מנורות לעומת האחת שבימי משה. למרות האמור בפרקנו: "ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים", היו במקדש עשרה שולחנות. בפרקנו אנו קוראים על כלים שונים ומשונים שלא בא זכרם בין כלי המשכן. כלים גדולים כגון הים של שלמה(מלכים א ז כג, מוקדש לו מאמר נפרד), ומכונות(מלכים א ז מג) וגם כלים קטנים "והסיפות והמזמרות והמזרקות והפותות"(מלכים א ז נ).
השאלה העולה מאליה היא, מהיכן נטל שלמה עטרה לעצמו לחדש שינויים מפליגים אלו. התורה מקדישה שתי פרשיות שלמות, תרומה ותצוה, כדי לצוות את משה על כל פרט קטן מפרטי המשכן וכליו, והיכן המקבילה שלהן במקדש שבנה שלמה? חשוב לציין, שגם בבניין הבית עצמו שלמה פועל על דעת עצמו ללא צו מפורש לבנות עתה את בית המקדש. ובזה הלשון שולח שלמה לחירם: "ועתה הניח ה' א-לוקי לי מסביב... והנני אומר לבנות בית לשם ה' א-לוהי"(מלכים א ה יח-יט).
כבר בתורה מוזכר פעמיים "המקום אשר יבחר ה'", וגם היה ציווי לדוד שבנו יבנה מקדש "כאשר דבר ה' אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי"(מלכים א ה יט), ודוד אכן ציווה את שלמה לבנות את המקדש: "ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית לה' א-להי ישראל(דברי הימים א כב ו), הרי ששלמה קיבל צו מפורש מאביו לבנות מקדש.
ברם מקורות אלו אינם עונים על הסמכות לשנות את תכניות הבית והכלים. יתרה מזאת, לכאורה קיים פסוק האוסר שינוי בכלי הקודש, שהרי כך נאמר למשה "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו"(שמות כה ט), ופירש רש"י: "לדורות, אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה, כתבנית אלו תעשו אותם". וכבר השיג עליו הרמב"ן(ותירוצים אפשר למצוא באור החיים שמות כה ט ובפירוש הרב שעוועל לרמב"ן כאן) כאן: "ולא ידעתי שיהיה זה אמת שיתחייב שלמה לעשות בית עולמים כתבנית אלו, ומזבח הנחשת עשה שלמה עשרים אמה אורך ועשרים רוחב".
בספר דברי הימים מפורש: "ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימיים ובית הכפרת ותבנית כל אשר היה ברוח עמו... הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית"(דברי הימים א כח יא-יט), ופירש רש"י: "הכל דרש שמואל מן התורה ברוח הקודש ולימד לדוד כן". וכן מצינו בירושלמי "זו מגילה שמסר שמואל לדוד"(מגילה א.); אבל רש"י בגמרא פירש "שהודיעו הקב"ה ע"י גד החוזה ונתן הנביא"(רש"י סוכה נא:). ואכן כך פירש "דרכי דוד" את דברי רש"י בתורה: "'כן תעשו לדורות' - היינו דווקא בלא נביא ואורים ותומים. אבל על פיהם יכולים לעשות שינוי בתבניתם". מקור השינויים הוא אפוא בנביא שמואל שהעביר[גם באמצעות תלמידיו גד ונתן] לדוד את תבנית בית המקדש.