יכין ובועז
פרקנו מתאר את סיום העבודה הגדולה של בניין מקדש שלמה.
הפסוק הראשון פותח ב"ויכל חירם לעשות את כל המלאכה"(מלכים א ז מ), בדיוק כמו שנאמר במשכן "ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד"(שמות לט לב). המפרשים עמדו על השוואת לשון זו עם פרשת הסיום של בריאת העולם, "ויכל א-לוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה"(בראשית ב ב) והשוו את עשיית העולם לעשיית המשכן "שהוא שקול נגד בריאת עולם"(עיין נפש החיים שער א פרק ד בהגה"ה ד"ה כי המשכן; נחמה ליבוביץ, עיונים חדשים בספר שמות).
מטבע הדברים, אין בסיכום כדי לכלול את כל פרטי הבנייה והעשייה הענפים. המקרא כאן בוחר פרטים מספר(אם כי בתורה יש חזרה על כל הפרטים של בניין המשכן וכליו), כדי להציג דרכם את המלאכה העצומה, והפרט הראשון שמונה הכתוב בסיכום מלאכת בניין המקדש הוא "עמודים שנים". בפירוש דעת מקרא כתב: "הכתובים מנו אותם ראשונים משום גודלם ותפארתם, שכיוצא בהם לא רק שלא עשו שבי ציון בבית שני, אלא אף הורדוס, שעל המקדש שבנה אמרו חכמים 'מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימין' אף הוא לא עשה כיוצא בהם"(דעת מקרא מלכים א ז מא).
ואכן העמודים היו מרשימים מאד הן בגודלם והן בצורתם. בתחילת פרקנו(מלכים א ז טו-כב) מפורט מעשה העמודים. גובהם היה י"ח אמות(מלכים א ז טו) ועליהם כותרת חמש אמות(מלכים א ז טז). ולפי זה גובה העמודים היה כעשרים ושלוש אמות, שהן כשנים עשר מטרים. קוטר כל עמוד היה כשני מטר, שהרי נאמר "וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני", מכאן שהקוטר של כל עמוד היה כארבע אמות. גולת הכותרת של העמודים היו הכותרות המקושטות להפליא בשבכות רימונים מעשה שושן, המתוארים בהרחבה בחמישה פסוקים(מלכים א ז טז-כ).
ברור, שהעמודים בלטו לעין כל הבא בשערי המקדש. המדרש מדמה אותם עצמם לעיניים: "כנגדן בגוף שתי עיניים, שהעיניים גבוהות ונתונות בראש, כך היו שני העמודים גבוהים"(ילקוט שמעוני רמז קפה). יש לזכור שבתורה מופיעות העיניים גם במשמעות של הנהגה רוחנית – של ראיה רוחנית מורה ומדריכה. וכך דרשו חז"ל על הפסוק "אם מעיני העדה נעשתה לשגגה"(במדבר טו כד), "ההוראה תלויה בבית דין"(הורית ה.). הדימוי של העמודים לעיניים מדגיש את החשיבות הרבה שייחסו להם חז"ל.
על המעמד המיוחד של העמודים נוכל לראות גם בעובדה שיש להם שם פרטי מעבר לשם העצם הכללי: ויקם את העמודים לאולם ההיכל, ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין, ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בועז"(מלכים א ז כא), ממש כאילו היו העמודים חיים ובעלי זהות ואישיות משל עצמם. רד"ק כתב: "מה שקרא שם לעמודים לסימן טוב, לפי שהיו בכניסת הבית קרא להם שמות לסימן טוב". יצוין שלבד מהעמודים לא היה שום כלי שהתייחד בקרית שם לעצמו(למעט המזבח המכונה בפי יחזקאל 'הראל' או 'אריאל'). גם הפועל "ויקם", החוזר שלש פעמים בפסוק, וגם העובדה שביטוי "ויקרא את שמו" החוזר פעמיים לא מציין את נושא הפסוק, ומשאיר את הבחירה בידי הקורא [מי קרא לעמודים שם? חירם? שלמה? ואולי ה' כמו "ויקרא את שמם אדם"?] מוסיפים לחגיגיות ולרוממות שבפסוק ומקנים משנה חשיבות ליכין ולבועז.
השמות 'יכין' ו'בועז' מכוונים בודאי להורות על הקשר שבין המקדש וישראל. במדרש מצינו: "יכין כנגד הירח – 'כירח יכון עולם'(תהלים פט לח), בועז כנגד השמש, שהוא יוצא בגבורה ועוז, שנאמר 'ישיש כגבור לרוץ אורח'(תהלים יט ו)"(ילקוט שמעוני רמז קפה). רד"ק מביא את המדרש ומסביר: "לאחד יכין מלשון הכנה – שיכון הבית לעולם... ובועז לשון עוז והיא מילה מרכבת 'בו-עז' – כלומר, שיתן הא-ל בו עוז וקיום כמו שנאמר 'ה' עוז לעמו'".
לפי פירוש רד"ק מביעים השמות של שלמה ברכה למקדש עצמו שיכון ויקום לעולם. שמא ייתכן ללמוד בדרך שונה. השמות מביעים ברכה שהמקדש ישפיע לעם ולעולם. בזכות המקדש יכונו העם והיקום לעולם, והמקדש ישפיע גבורה ועוז לקיומם, כמו שהשמש משפיעה קיום לעולם ובזכותה יש בו חיים. אזכור השמש והירח מחזק שוב את הקשר בין המקדש ובריאת העולם ואת העובדה שהברכה באה לעולם דווקא ממקום המקדש ועל ידי המקדש. כמאמר חז"ל: "אילו היו אומות העולם יודעים מה המקדש יפה להם, קסטריות(=משמרות) היו מקיפים אותו לשומרו, שהיה יפה להם יותר משל ישראל"(במדבר רבה א ג).
למלבי"ם פירוש אחר בשמות העמודים: "והנה בשני העמודים רמז על שתי ההנהגות שה' מנהיג את עולמו. ההנהגה הקבועה מששת ימי בראשית היא מיוחסת תמיד ליד שמאל ונקרא בועז, כי עוז ה' קבוע בו לא ישתנה לעולם [ההנהגה הטבעית על פי חוקי הטבע הקבועים]. וההנהגה הניסית שיעשה ה' לפי הצורך ולפי הכנת התחתונים קרא יכין, כי זאת יכין תמיד לפי הרצון המתחדש לפי מעשה התחתונים [ההנהגה הניסית התלויה בהכנה של בני האדם והיותם ראויים לנסים], וכבר בארו הא-להיים(=המקובלים) כי הני תרי סמכי(=אלו שני עמודים) הם שני הירכיים נצח והוד, הימני משפיע והשמאלי מקבל, והם לעומת יסוד ומלכות"(מלבי"ם מלכים א ז כא).
דברי המלבי"ם שיכין ובועז הם משפיע ומקבל זורעים אור על פירושו המפתיע של האברבנאל: "ולזה קרא אחד מהם יכין לרמוז אל דוד שהכין הדברים לבית ה' כמו שכתוב 'והנה בני הכינותי לבית', וקרא האחד בועז לרמוז אל שלמה שבו היה עוז הבניין ועיקרו... ולפי שהיה יכין רומז לדוד אביו, נתן לו המקום היותר נכבד"(אברבנאל מלכים א ח תשובת השאלה השישית).
ואפשר שכאן המקור לתואר הכבוד "עמוד הימני". בגמרא מסופר שכינו את רבן יוחנן בן זכאי בתואר "עמוד הימני": "אמרו לו תלמידי לרבן יוחנן בן זכאי, עמוד הימני...."(ברכות כח:), ופירש רש"י "שני עמודים העמיד שלמה באולם, שם הימני יכין ושם השמאלי בועז, והימיני לעולם חשוב". הוא היכין, הוא המכין, הוא העמוד הימני החשוב.