פסוק ג:כְּשׁוּב הַכֹּל. אֵלֶיךָ:
פסוק ג:הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ. יַעֲשֶׂה בּוֹ בַּקָּשָׁתְךָ וְיֵהָרֵג, וְאַחַר כָּךְ כָּל הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם, וְזֶה מִקְרָא קָצָר:
פסוק ד:וּבְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זִקְנֵי אַשְׁמַאי:
פסוק ח:וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה. וְיוֹדֵעַ עִנְיְנֵי מִלְחָמָה וְטַכְסִיסֶיהָ וְטִיב מַאֲרָב, וּבָטוּחַ הוּא שֶׁתִּרְדֹּף הַלַּיְלָה לָבֹא עָלָיו, לְפִיכָךְ לֹא יָלִין עִם שְׁאָר הָעָם:
פסוק ט:הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא. וּכְשֶׁתָּבֹא עַל מַחֲנֵה הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, הוּא לֹא יִהְיֶה שָׁם שֶׁתַּהַרְגֶנּוּ:
פסוק ט:וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה. אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ כִּי אֲנָשָׁיו גִּבּוֹרִים וּמָרֵי נֶפֶשׁ, וְאִם יַהַרְגוּ בְּעַמְּךָ, תִּהְיֶה בָּם מַפָּלָה בְּמִלְחָמָה זוֹ שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה, וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ מִכָּל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים לְהִתְחַבֵּר אֵלֶיךָ, וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם שֶׁל אַבְשָׁלוֹם:
פסוק י:וְהוּא גַם בֶּן חַיִל. וְאוֹתוֹ הַשּׁוֹמֵעַ אֲפִלּוּ הוּא בֶּן חַיִל וְלִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה, הִמֵּס יִמַּס בְּפַחַד וּרְעָדָה, וְלֹא יִתְקַשֵּׁר עוֹד אֵלֶיךָ, כִּי יֹאמַר כְּבָר הִתְחִיל לִפּוֹל וְנֶעֱנָשׁ הוּא עַל אָבִיו, וְלֹא יַצְלִיחַ:
פסוק יא:כִּי יָעַצְתִּי. כִּי זֹאת עֲצָתִי:
פסוק יא:וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים בַּקְרָב. בָּרֹאשׁ, (תרגום:) ״וְאַתְּ תְּהֵי אָזֵיל בְּרֵישׁ כּוּלָּנָא״:
פסוק יב:וְנַחְנוּ עָלָיו. וְנָנוּחַ עָלָיו, לְשׁוֹן חֲנִיָּה, כְּמוֹ ״וַיָּנַח בְּכָל גְּבוּל מִצְרָיִם״ (שמות י:יד), ״נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם״ (ישעיהו ז:ב):
פסוק יג:חֲבָלִים. (תרגום:) ״מַשִׁרְיָן״, כְּמוֹ ״חֶבֶל נְבִיאִים״ (שמואל א י:ה) ״חֶבְלֵי רְשָׁעִים״ (תהלים קיט:סא):
פסוק יג:עַד הַנָּחַל. חוֹמַת הָעִיר נִסְחוֹב אֶל הַגַּי:
פסוק טז:וְגַם עָבוֹר תַּעֲבֹר. אֶת הַיַּרְדֵּן:
פסוק טז:פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ. שֶׁלֹּא יָעַצְתִּיו לְטוֹבָה, וְיַעֲשֶׂה כְּדִבְרֵי אֲחִיתֹפֶל:
פסוק טז:יְבֻלַּע. יֵאָמֵר לוֹ בְּסֵתֶר וּבִבְלִיעָה:
פסוק יז:בְּעֵין רֹגֵל. (תרגום:) ״בְּעֵין קַצָּרָא״, כּוֹבְסֵי בִּגְדֵי צֶמֶר, שֶׁחוֹבְטִין אוֹתָם שָׁם, שֶׁבּוֹעֲטִים אוֹתָם בָּרֶגֶל:
פסוק יט:אֶת הַמָּסָךְ. וִילוֹן:
פסוק יט:הָרִפוֹת. חִטִּין כְּתוּשׁוֹת, כְּמוֹ ״בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת״ (משלי כז:כב):
פסוק כ:מִיכַל הַמָּיִם. אֵינִי יוֹדֵעַ לוֹ פִּתְרוֹן בְּמַחְבֶּרֶת כַּל, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ, כְּמוֹ שִׁבֹּלֶת הַנָּהָר:
פסוק כה:בַּת נָחָשׁ. הוּא יִשַׁי אֲבִי דָוִד, רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בבא בתרא יז א): שֶׁמֵּת בְּלֹא עָוֹן, בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ:
פסוק כז:וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ. הוּא חָנוּן בֶּן נָחָשׁ:
פסוק כח:מִשְׁכָּב. מַצָּעוֹת:
פסוק כח:וְסַפּוֹת. כְּלֵי תַשְׁמִישׁ הֵם, כְּמוֹ ״סִפּוֹת כֶּסֶף״ (מלכים ב יב:יד):
פסוק כח:וְקָלִי. מִינֵי קְלָיוֹת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (עבודה זרה לח ב): שְׁנֵי מִינֵי שְׁתִיתָא הִקְרִיב בַּרְזִלַּי לְדָוִד, אֶחָד שֶׁל חִטִּים, וְאֶחָד שֶׁל עֲדָשִׁים, כְּעִנְיָן הָאָמוּר כָּאן; קֶמַח וְקָלִי, הוּא שֶׁל דָּגָן, וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי, מִמִּינִים שֶׁל קִטְנִיּוֹת שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתָן בַּתַּנּוּר כְּשֶׁהֵן לַחִין, וְהֵם מְתוּקִין לְעוֹלָם, וְטוֹחֲנִין אוֹתָן, וְעוֹשִׂין מֵהֶם מַאֲכָל שֶׁקּוֹרִין שְׁתִיתָא:
פסוק כט:וּשְׁפוֹת בָּקָר. (תרגום:) ״וְגוֹבְנִין דְּחָלָב״:
