תגובת דוד על הריגת אבנר

קודם היה לנו מאבק בין שר הצבא למלך ישראל - בין אבנר בן נר לאיש בושת המלך - אבנר בן נר איים על איש בושת שלא בצדק ואיש בושת שתק. בהמשך אנו רואים כיצד יואב התווכח עם דוד, יואב היה בטוח שמעשיו מיועדים לטובת דוד, הוא לא רצה לבגוד בו, הוא אמר לו שאבנר בא כמרגל. וכשדוד נוכח שיואב נהג שלא כמשפט אז הוא קילל את יואב. דוד לא יכול היה לשפוט את יואב, שכן לא היתה התראה ולא היו עדים. יתרה מזאת, יואב גאל את דמו של עשהאל אחיו בהרגו את אבנר, אם כן היה לו דין גואל הדם ולא היתה אפשרות להרגו בבית דין(סנהדרין מט.), לכן במקום להעניש את יואב על-פי בית דין הוא קילל אותו ואת משפחתו והתאבל על אבנר. באותו היום קיבל דוד על עצמו יום של צום כאות אבל על מות אבנר ועל מעשה העוולה שנעשה. זהו ההבדל בין דוד לאיש בושת - דוד לא פחד משר הצבא שלו, אלא שלא היה ביכולתו להרוג את יואב בדין של מלכות, כי עדיין לא כהן כמלך על כל ישראל. אם הוא היה מלך של כל ישראל, יכול להיות שהיה הורג את יואב על כך ששפך את דמו של אבנר, אך דוד הבין שעדיין איננו מלך לענין זה(שמואל ב ג לט).