פסוק ג:וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ וּמִשְׁנֵהוּ דָּנִיאֵל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כִּלְאָב, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים, מִנָּבָל הָיְתָה אֲבִיגַיִל מְעֻבֶּרֶת, נֶהְפַּךְ קְלַסְתֵּרוֹ וְנִדְמָה לְאָבִיו. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ברכות ד א): שֶׁהָיָה מַכְלִים פְּנֵי מְפִיבֹשֶׁת בַּהֲלָכָה:
פסוק ה:לְעֶגְלָה. זוֹ מִיכַל, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים יד:יח): ״לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי״. וְהַכְּתִיב (שמואל ב ו:כג): ״וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָלָד עַד יוֹם מוֹתָהּ״, עַד יוֹם מוֹתָהּ לֹא הָיָה לָהּ מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְאֵילַךְ, קוֹדֶם אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הֲוֵי לָהּ:
פסוק ו:הָיָה מִתְחַזֵּק. בְּכָל כֹּחַ עַל בֵּית שָׁאוּל לְהַעֲמִיד מַלְכוּתוֹ:
פסוק ח:הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה. כְּלוּם אֲנִי חָשׁוּב אֲפִלּוּ כְּרֹאשׁ שׁוֹמֵר הַכְּלָבִים אֲשֶׁר לְדָוִד, אַךְ לְפִי הַנִּקּוּד, שֶׁהַטַּעַם תַּחַת ׳הֲרֹאשׁ׳, וְ׳כֶלֶב אָנֹכִי׳ מֻקָּף בְּמַקָּף, כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: הֲרֹאשׁ, וְכִי אֶחְפֹּץ לִהְיוֹת רֹאשׁ בְּבֵיתֶךָ, טוֹב לִי לִהְיוֹת כֶּלֶב וְהֶדְיוֹט בְּבֵית דָּוִד, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ח:הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה חֶסֶד. מֵעַתָּה נָאֶה לִי לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל וְעִם כָּל אוֹהֲבָיו, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַד הֵנָּה וְלֹא הִמְצֵיתִיךָ בְּיַד דָּוִד:
פסוק יב:תַּחְתָּיו לֵאמֹר. (תרגום:) ״מֵאַתְרֵיהּ לְמֵימַר מְקַיְּמְנָא בְּמָאן דַּעֲבַד אַרְעָא״:
פסוק יב:לְמִי אָרֶץ. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, בְּמִי שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ. דָּבָר אַחֵר: תַּחְתָּיו, שְׁמוֹ הִזְכִּיר תְּחִלָּה בָּאִגֶּרֶת, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר שֵׁם דָּוִד, וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ, כָּתַב: מִמֶּנִּי אַבְנֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, לְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שָׁלוֹם:
פסוק יב:לְמִי אָרֶץ. לְמִי שֶׁהַמַּלְכוּת הָגוּן לוֹ, אֲנִי שׁוֹלֵחַ לוֹ לֵאמֹר: כָּרְתָה בְרִיתְךָ וְגוֹ׳:
פסוק יג:לִפְנֵי הֲבִיאֲךָ. לִפְנֵי רְאוֹתְךָ פָנַי, הֲבִיאֲךָ אֶת מִיכַל:
פסוק טו:מֵעִם אִישׁ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִלְּוַת בַּעְלָהּ״:
פסוק טז:הָלוֹךְ וּבָכֹה. עַל מִצְוָה הַהוֹלֶכֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁכָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים נָעַץ חֶרֶב בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בַּמִּטָּה, וְלֹא נִכְשַׁל בָּהּ:
פסוק יז:וּדְבַר אַבְנֵר הָיָה. קדֶם לָכֵן:
פסוק יח:אָמַר אֶל דָּוִד. עַל דָּוִד, וְאֵינוֹ זָז מִמַּשְׁמָעוּת אֶל:
פסוק כב:מֵהַגְּדוּד. פָּשְׁטוּ בַּגְּדוּד, לִשְׁלוֹל עַל הָאוֹיֵב:
פסוק כו:מִבּוֹר הַסִּרָה. שֵׁם מָקוֹם וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סנהדרין מט א): בּוֹר וְסִירָה גָּרְמוּ לוֹ לְאַבְנֵר שֶׁיֵּהָרֵג, עַל שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק דִּבְרֵי דָוִד בְּצַפַּחַת הַמַּיִם אֲשֶׁר לָקַח מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל שָׁאוּל, וְגַם עַל כְּנַף הַמְּעִיל שֶׁל שָׁאוּל אָמַר שֶׁמָּא אֶחָד מִן הַסִּירִים נֶאֱחַז בּוֹ וּקְרָעוֹ:
פסוק כז:אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר. לִפְנֵי סַנְהֶדְרִין, לְהִשָּׁפֵט עַל דַּם עֲשָׂהאֵל אָחִיו:
פסוק כז:בַּשֶּׁלִי. בִּשְׁגָגָה, שֶׁלֹּא הֵבִין אַבְנֵר שֶׁבְּלִבּוֹ לְהָרְגוֹ, וְסָרֵס הַמִּקְרָא, וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב בַּשֶּׁלִי, אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ:
פסוק כט:יָחוּלוּ. יָנוּחוּ, יָחוּלוּ דְּמֵי אַבְנֵר עַל מִקְרָא שֶׁלְּפָנָיו הוּא מוּסָב, שֶׁאָמַר ׳נָקִי אָנִי וּמַמְלַכְתִּי מִדְּמֵי אַבְנֵר׳, יָחוּלוּ דָּמָיו עַל רֹאשׁ יוֹאָב, ׳דְּמֵי׳ הַנִּזְכָּרִים בַּמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו:
פסוק כט:וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ. נִשְׁעָן עַל מַקְלוֹ מֵחֲמַת חוֹלִי הָרַגְלַיִם:
פסוק ל:הָרְגוּ לְאַבְנֵר. כְּמוֹ אֶת אַבְנֵר, וְדוֹמֶה לוֹ (ישעיהו לח:יד): ״עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי״, עָשְׁקָה אוֹתִי; וְכֵן (במדבר יב:יג): ״רְפָא נָא לָהּ״, רְפָא אוֹתָהּ; וּכְמוֹהוּ (דברי הימים ב יז:ז): ״שָׁלַח לְשָׂרָיו לְבֶן חַיִל לְעוֹבַדְיָה וְגוֹ׳ לְלַמֵּד בְּעָרֵי יְהוּדָה״, וּפִתְרוֹנוֹ, שָׁלַח אֶת שָׂרָיו אֶת בֶּן חַיִל:
פסוק לג:הַכְּמוֹת נָבָל. הַכְּמוֹת רָשָׁע בְּחֶרֶב:
פסוק לד:יָדֶיךָ לֹא אֲסוּרוֹת. הָיוּ וְאֵיךְ נָפַל גִּבּוֹר כְּמוֹתְךָ לִפְנֵי בְּנֵי עַוְלָה:
פסוק לה:לְהַבְרוֹת. לְשׁוֹן סְעוּדָה:
פסוק לט:וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ. (תרגום:) ״וַאֲנָא יוֹמָא דֵין הֶדְיוֹט וּמְרַבֵּי לְמַלְכָּא״:
