דוד לא יכול לחסות בצל אנשי יהודה

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־לִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹם־אֶחָ֖ד בְּיַד־שָׁא֑וּל אֵֽין־לִ֨י ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀ אֶל־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙ לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל וְנִמְלַטְתִּ֖י מִיָּדֽוֹ׃
וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּֽי־בָרַ֥ח דָּוִ֖ד גַּ֑ת וְלֹֽא־יוסף (יָסַ֥ף) ע֖וֹד לְבַקְשֽׁוֹ׃ {ס}
(שמואל א כז א,ד)

יש להבין למה החליט דוד שוב לצאת לארץ פלשתים, ולמה חשש ששאול יתפוס אותו איפה שהוא עכשיו?
ויש לומר על פי מה שכתבנו בפרק כ"א להסביר את מאמרו של גד הנביא לדוד שילך לארץ יהודה, והסביר הרד"ק(שם): "על פי ה' אמר לו כי שם יהיה נשמר מפני שאול לפי שבארץ יהודה היו אוהבים אותו ואם היה קם שאול לבקשו היו מגידים לו" ובאמת דוד עשה כדברו.

אבל דוד נרדף שם גם על ידי אנשי שבטו, שהרי זיף וקעילה הן ערים בנחלת יהודה – והם הלשינו עליו לשאול. וכן נבל היה משבט יהודה וגם הוא זלזל בדוד. וכן מצאנו שמיד בחזרתו הראשונה מפלשתים נאמר: "וישע שאול כי נודע דוד ואנשים אשר איתו" – כלומר: מיד נודע הדבר לשאול. דוד הבין שגם בתוך שבטו אין לו הגנה ולכן החליט לחזור לארץ פלשתים, והפעם כמועמד למלוכה הנרדף על ידי שאול.