פסוק א:עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד. שֶׁמָּא יֶאֱרֹב וְיָבֹא עָלַי פִּתְאוֹם:
פסוק ה:וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ וְגוֹ׳. וְאֶהְיֶה לְךָ לְמַשָּׂא:
פסוק ז:יָמִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. מִעוּט יָמִים שְׁנַיִם, וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ יָמִים זֶה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הָלַךְ דָּוִד אֵצֶל אָכִישׁ עַד שֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל, וְשָׁאוּל לֹא מָלַךְ אַחַר מִיתַת שְׁמוּאֵל אֶלָּא אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם וְגַם מִמִּנְיַן שְׁנוֹתָיו שֶׁל עֵלִי, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהָיָה הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים, הֲרֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, צֵא מֵהֶם חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שֶׁל שְׁמוּאֵל, וְשָׁנָה אַחַת לְעִבּוּרוֹ עִם אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הַלָּלוּ, וְשֶׁבַע שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ דָּוִד בְּחֶבְרוֹן קֹדֶם שֶׁהֵבִיא אֶת הָאָרוֹן מִקִּרְיַת יְעָרִים, נִמְצָא שֶׁלֹּא מָלַךְ שָׁאוּל אַחַר מִיתַת שְׁמוּאֵל, יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים:
פסוק ח:וַיַּעַל דָּוִד. לְשׁוֹן הוֹוֶה, הוּא תָּמִיד הָיָה רָגִיל בְּכָךְ:
פסוק ח:בּוֹאֲךָ שׁוּרָה. (תרגום:) ״מִן מַעֲלָנָא דְחַגְרָא״:
פסוק י:אֶל פְּשַׁטְתֶּם. לָמֶ״ד מִתְחַלֶּפֶת בְּנוּ״ן, כְּמוֹ ״וַיַּעַשׂ לוֹ נִשְׁכָּה״ בְּסֵפֶר עֶזְרָא (נחמיה יג:ז), כְּמוֹ לִשְׁכָּה: