פסוק ב:במעון, בכרמל. מנחלת יהודה היו, כמו שכתוב (יהושע טו נה): מעון כרמל וזיף:
פסוק ח:בנו. כמו באנו, ותחסר האל״ף:
פסוק ט:וינוחו. מלשון מנוחה, רוצה לומר נחו מדבריהם:
פסוק י:המתפרצים. ענין התחזקות, כמו (בראשית לח כט): מה פרצת עליך פרץ:
פסוק יא:לגוזזי. להאנשים הגוזזים צאני:
פסוק יד:ויעט. ענין הפרחה, כמו (לעיל טו יט): ותעט אל השלל:
פסוק טו:הכלמנו. מלשון כלימה:
פסוק טו:פקדנו. ענין חסרון:
פסוק יז:בן בליעל. איש רשע, בלי עול מקום:
פסוק יח:עשויות. מתוקנות ומבושלות, כמו (בראשית יח ז): וימהר לעשות אותו:
פסוק יח:קלי. קמח משבלים צלויות, כמו (ויקרא כג יד): ולחם וקלי:
פסוק יח:ומאה צמוקים. מאה אשכלות ענבים יבשים, וכן (דברי הימים א יב מא): דבלים וצמוקים:
פסוק יח:ומאתים דבלים. מאתים ככר, והם תאנים מקובצות דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, כעין ככר לחם:
פסוק כא:לשקר. רוצה לומר על חנם:
פסוק כא:ולא נפקד. לא נחסר:
פסוק כה:ונבלה. ענין דברי גנאי וכעור, כמו (ישעיהו לב ו): נבל נבלה ידבר:
פסוק כז:הברכה. מתנה ומנחה, כמו (בראשית לג יא): קח נא את ברכתי:
פסוק כז:ברגלי אדני. רוצה לומר עם מהלכו ואחריו, כמו (שופטים ח ה): לעם אשר ברגלי:
פסוק כח:נאמן. מתקיים, כמו (ישעיהו כב כג): יתד במקום נאמן:
פסוק כט:צרורה. ענין קשירה, כמו (בראשית מב לה): צרור כספו:
פסוק כט:יקלענה. ענינו השלכה בהכלי העשוי כעין מקל ובראשו כעין כף, ובו יניחו האבן הנזרק, ולזה קרוי כף הקלע:
פסוק לא:לפוקה. אף הוא ענין מכשול, כמו (נחום ב יא): ופיק ברכים:
פסוק לג:טעמך. דבורך ועצתך, כמו (איוב יב כ): וטעם זקנים יקח:
פסוק לג:כליתני. מנעת אותי:
פסוק לה:ואשא פניך. ענין הדור פנים, למלאות השאלה:
פסוק לו:טוב עליו. רוצה לומר שמח:
פסוק לט:חשך. מנע, כמו (בראשית כב טז): ולא חשכת:
פסוק מב:לרגלה. עם מהלכה ואחריה: