פסוק ה:בארץ צוף. בארעא דבה נביא:
פסוק ה:פן יחדל אבי מן האתונות. שתגדל דאגה שלנו עליו, עד שישכח את האתונות:
פסוק ה:ודאג. איטוביטאר"ה בלע"ז:
פסוק ו:את דרכנו. מעשה האתונות מה נהיתה בם, שבשבילם הלכנו את כל הדרך הזה:
פסוק ז:ומה נביא לאיש. תרגם יונתן: אם מקבל ממון, מה נעול לגברא. לא היה שאול מכיר במעשיו של שמואל, וסבר שישאל שכר:
פסוק ז:ותשורה. תרגם יונתן: ומדעם דכשר, לשון יושר. ומנחם פירש: 'תשורה', לשון תקרובת, ראות פני מלך ואדם חשוב, לשון אשורנו (במדבר כד יז), ונראין דבריו:
פסוק ח:רבע שקל. זוזא חדא דכספא:
פסוק ט:לפנים בישראל. הסופר כתב זאת, ואין זה מדברי נער שאול:
פסוק ט:כי לנביא היום. למי שקורים אותו נביא היום, היו קורים לפנים 'רואה':
פסוק יג:כבואכם העיר כן וגו'. מאריכות היו בדברים, כדי להסתכל ביופיו של שאול:
פסוק יג:הבמתה. תרגם יונתן: לבית אסחרותא. משחרבה שילה הותרו הבמות, והיו מקריבין שלמים בבמה, ואוכלים יחד:
פסוק יג:כי הוא יברך הזבח. תרגם יונתן: 'ארי הוא פריס מזונא', בוצע על המזון, על השלמים מברכין באכילתם: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח:
פסוק יג:כהיום. כאשר היום קיים:
פסוק יז:יעצר בעמי. ימשול, (ספרים אחרים אינו) כמו (דברים לב לו): עצור ועזוב. כך דרך המושל, לעצור העם במלחמה, שלא יתפזרו ולא יתפשטו זה מזה, ולעצור בכל אחד מעשות רעה בלשוננו קורין 'מעצור', קירשטני"ר בלע"ז:
פסוק יח:ויגש. תרגם יונתן: וערע:
פסוק כ:ולמי כל חמדת ישראל. כאן בא לרמוז לו דבר המלוכה:
פסוק כב:בראש הקרואים. במקום מסיבת הגדולים, כי בדרך מסיבתן היה ניכר איזה מקום מיסב הגדול:
פסוק כג:אשר אמרתי אליך. לפי שידע שמואל שיבא שאול, צוה לתת לו מנה יפה לצרכו:
פסוק כד:את השוק והעליה. את השוק והירך שעליה:
פסוק כד:הנה הנשאר. מן המנות של הקרואים, והוצב לבד לצרכך:
פסוק כד:שים לפניך אכול. בפרק אחרון דזבחים (קכ א): קיימא לן חזה ושוק בבמה גדולה, ואין חזה ושוק בבמה קטנה, לפיכך הותר לאכול לשאול:
פסוק כד:כי למועד שמור. כי למועד האכילה היה השוק הזה שמור לצרכך:
פסוק כד:לאמר העם קראתי. אמירתי היתה לטבח העם, קראתי לסעודה, ויודע אני מספרם, והזהר במנותם, ונתתי לו המנות למספרם, וזו שמורה לצורכך:
פסוק כה:וידבר עם שאול על הגג. מוכיחו ומלמדו ליראה את הקב"ה:
פסוק כז:ויעבר לפנינו. וילך ברחוק ממנו, ולא ישמע את דברינו
פסוק כז:ויעבר. הנער לפניהם, ולשאול אמר: ואתה עמוד עמדי: