האם היה מעשה פילגש בגבעה זהה למעשה אנשי סדום?
הקדמה
נאמר בפרקנו:
כא. ויביאהו לביתו ויבל לחמורים, וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו.
כב. המה מיטיבים את לבם, והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת, ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר: הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו.
כג. ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם: אל אחי, אל תרעו נא, אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת.
כד. הנה בתי הבתולה ופילגשהו, אוציאה נא אותם וענו אותם, ועשו להם הטוב בעיניכם, ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת.
כה. ולא אבו האנשים לשמע לו, ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ, וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר. וישלחוה כעלות השחר.
כו. ותבא האשה לפנות הבקר, ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור.
כז. ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו, והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף.
כח. ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה. ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו.
במבט ראשון מעשה פילגש בגבעה נראה דומה מאד למעשה שהיה בסדום: בשני המקרים רצו אנשי העיר "לדעת" את האורח במשכב זכור!
הסבר כרמב"ן
הרמב"ן בפרשת וירא (יט, ח) כתב שהיו שני הבדלים חשובים מאד בין שני המקרים:
ודע והבן כי ענין פילגש בגבעה (שופטים פרק י"ט) אף על פי שהוא נדמה לענין הזה [שהיה בסדום], איננו כמוהו לרוע.
- כי הרשעים ההם [בגבעה] לא היה דעתם לכלות הרגל ממקומם, אבל היו שטופי זימה, ורצו גם במשכב האיש האורח, וכאשר הוציאו אליהם פילגשו נתפייסו בה. והאיש הזקן שאמר להם: 'הנה בתי הבתולה ופילגשהו, אוציאה נא אותם ועשו להם הטוב בעיניכם' (שם יט, כד), יודע היה שלא יחפצו בבתו ולא יעשו עמה רעה, ועל כן לא אבו לשמוע לו. וכאשר הוציא את פילגשו לבדה - שתקו ממנו. והאיש בעל הבית, גם האורח, כולם היו חפצים להציל את האיש בפילגשו, כי פילגש היתה, לא אשת איש, וכבר זנתה עליו.
- ובפרץ ההוא עוד לא היו בו כל אנשי העיר כאשר בסדום, שנאמר בו: 'מנער ועד זקן כל העם מקצה', אבל בגבעה נאמר: 'והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל' (שם יט, כב), מקצתם, שהיו שרים ותקיפים בעיר, כמו שאמר האיש: 'ויקומו עלי בעלי הגבעה' (שם כ, ה), ועל כן לא מיחו האחרים בידם.
לפי הרמב"ן אנשי סדום רצו לכלות את האורחים מקרבם, ולכן רצו להתעלל במלאכים. לעומת זאת אנשי הגבעה לא רצו לכלות את האורחים מקרבם, אלא היו שטופים בזימה, ולכן התפייסו בפילגש.
נוסף על כך אנשי סדום כולם היו שותפים לפשע. לעומת זאת אנשי הגבעה בכללותם לא היו שטופים בזימה, אלא רק מנהיגי העיר.
הרמב"ן לימד זכות על אנשי הגבעה שהם לא היו רשעים כאנשי סדום.
יהי רצון שתמיד נלמד זכות על עם ישראל.