פסוק א:בֶּן דּוֹדוֹ. כָּךְ שְׁמוֹ:
פסוק ד:עֲיָרִים. (תרגום:) עוּלִין, סוּסִים בְּחוּרִים:
פסוק ד:וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם. וּשְׁלֹשִׁים עָרִים בְּלֹא חוֹמָה לָהֶם, לְכָךְ נִקְרְאוּ עֲיָרִים, לְשׁוֹן עֲיָירוֹת:
פסוק ו:אֶת הַבְּעָלִים וְגוֹ׳. שֶׁבַע עֲבוֹדוֹת זָרוֹת נִמְנוּ כָּאן:
פסוק ו:וַיַּעַזְבוּ אֶת ה׳ וְלֹא עֲבָדוּהוּ. אֲפִילוּ בְּשׁוּתָּפוּת עִם אֵלּוּ:
פסוק ח:בַּשָּׁנָה הַהִיא. כְּשֶׁמֵּת יָאִיר:
פסוק ח:אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. אֶרֶץ רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי הַמְּנַשֶּׁה, שֶׁהָיוּ שְׁכֵנֵיהֶם:
פסוק יא:הֲלֹא מִמִּצְרַיִם. שֶׁבַע תְּשׁוּעוֹת יֵשׁ כָּאן, כְּנֶגֶד שֶׁבַע עֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים:
פסוק יב:וּמָעוֹן. שֵׁם אוּמָּה:
פסוק טז:וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל. כִּבְיָכוֹל לֹא הָיָה רַחֲבַת מָקוֹם לִסְבּוֹל וְלִכָּנֵס שָׁם צָרָה שֶׁהָיָה לוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל:
פסוק יז:וַיִּצָּעֲקוּ. נֶאֶסְפוּ עַל יְדֵי כָּרוּז: