תנ"ך על הפרק - שופטים י - לפרק י' / הרב אבנר בוטוש שליט"א

תנ"ך על הפרק

שופטים י

221 / 929
היום

הפרק

וַיָּקָם֩ אַחֲרֵ֨י אֲבִימֶ֜לֶךְ לְהוֹשִׁ֣יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל תּוֹלָ֧ע בֶּן־פּוּאָ֛ה בֶּן־דּוֹד֖וֹ אִ֣ישׁ יִשָּׂשכָ֑ר וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בְּשָׁמִ֖יר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת וַיִּקָּבֵ֥ר בְּשָׁמִֽיר׃וַיָּ֣קָם אַחֲרָ֔יו יָאִ֖יר הַגִּלְעָדִ֑י וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ ׀ חַוֺּ֣ת יָאִ֗יר עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד׃וַיָּ֣מָת יָאִ֔יר וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקָמֽוֹן׃וַיֹּסִ֣פוּ ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ בְּעֵינֵ֣י יְהוָה֒ וַיַּעַבְד֣וּ אֶת־הַבְּעָלִ֣ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּר֡וֹת וְאֶת־אֱלֹהֵ֣י אֲרָם֩ וְאֶת־אֱלֹהֵ֨י צִיד֜וֹן וְאֵ֣ת ׀ אֱלֹהֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ אֱלֹהֵ֣י בְנֵי־עַמּ֔וֹן וְאֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּעַזְב֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עֲבָדֽוּהוּ׃וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְכְּרֵם֙ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְיַ֖ד בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃וַֽיִּרְעֲצ֤וּ וַיְרֹֽצְצוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑יא שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה שָׁנָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן בְּאֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֥ר בַּגִּלְעָֽד׃וַיַּעַבְר֤וּ בְנֵֽי־עַמּוֹן֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לְהִלָּחֵ֛ם גַּם־בִּיהוּדָ֥ה וּבְבִנְיָמִ֖ין וּבְבֵ֣ית אֶפְרָ֑יִם וַתֵּ֥צֶר לְיִשְׂרָאֵ֖ל מְאֹֽד׃וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וְכִ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽנַּעֲבֹ֖ד אֶת־הַבְּעָלִֽים׃וַ֥יֹּאמֶר יְהוָ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים׃וְצִידוֹנִ֤ים וַֽעֲמָלֵק֙ וּמָע֔וֹן לָחֲצ֖וּ אֶתְכֶ֑ם וַתִּצְעֲק֣וּ אֵלַ֔י וָאוֹשִׁ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם מִיָּדָֽם׃וְאַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אוֹתִ֔י וַתַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים לָכֵ֥ן לֹֽא־אוֹסִ֖יף לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃לְכ֗וּ וְזַֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם בָּ֑ם הֵ֛מָּה יוֹשִׁ֥יעוּ לָכֶ֖ם בְּעֵ֥ת צָרַתְכֶֽם׃וַיֹּאמְר֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־יְהוָה֙ חָטָ֔אנוּ עֲשֵׂה־אַתָּ֣ה לָ֔נוּ כְּכָל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ אַ֛ךְ הַצִּילֵ֥נוּ נָ֖א הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיָּסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ מִקִּרְבָּ֔ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ בַּעֲמַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּצָּֽעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְעָ֑ד וַיֵּאָֽסְפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּצְפָּֽה׃וַיֹּאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אבנר בוטוש שליט

לפרק י'

פרק י' עוסק בשלושה חלקים, שני שופטים ללא עימותים. ובחלק השלישי, הריטואל הקבוע של ספר שופטים. אלא שכאן המושיע לא נשלח ע"י ה' - שרי גלעד המותקפים בעבר הירדן מציעים למי שיבוא וילחם בבני עמון את הראשות על כל יושבי הגלעד.

תולע בן פואה בן דודו איש יששכר

כך שמו וכן במקצת נסחאות. כתרגומו: בר דודו. 
ובמקצת הנוסחאות:בר אח אבוהי, ואם כן הוא ירצה לומר בן דוד אבימלך.
(רד"ק שופטים י א)

הרד"ק מביא שני פירושים לשמו של תולע בן פואה, האחד "דודו" הוא שם רגיל כנראה דומה לדוד המלך המוכר. והפירוש השני שהיה בן אחיו של גדעון אביו של אבימלך. כך נקשר הפרק לסיום הקדנציה של אבימלך בן ירובעל.

להושיע את ישראל -
שגם אבימלך הושיע את ישראל ואף על פי שלא נזכר, כיון שאמר אחרי אבימלך, נראה שגם הוא הושיע ישראל מיד אויביהם ואילו לא כן, לא היה אומר אחרי ולא היה נמנה עם שופטי ישראל ולא נאמר עליו: וישר על ישראל.
(רד"ק שופטים י א)

מלמד אותנו הרד"ק עקרון מרכזי בדברי ימי השופטים, גם שופט שאינו כליל השלימות, וקללת יותם נעוצה במעשיו, הרי הוא מנהיג ישראלי ופעל למען הצד הלאומי של ישראל. כך גם מי שלא נזכרת בימיו מלחמה עם משעבד כלשהו, השפיטה בימי שפוט השופטים היא הנהגת הציבור!

חוות יאיר

בספר במדבר(לב מא)  נאמר:"ְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת-חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר" האם זהו אותו יאיר השופט?
 אם הם הנזכרים בתורה ויאיר זה הוא יאיר בן מנשה. הדבר תימה, 
כי אם כן חיה יאיר יותר משלש מאות שנה, 
ונוכל לומר כי זה יאיר הגלעדי אינו יאיר בן מנשה והערים האלה א"כ אינן חוות יאיר הכתובות בתורה.
(רד"ק י ד)

הרד"ק אינו ממהר ליצור זהות בין יאיר המוזכר בספר במדבר ליאיר השופט שבספר שופטים. מימד הזמן הרב שעבר הופך את הזיהוי ללא סביר אבל  אינו בלתי אפשרי. יתכן גם שזהו סוד קסמה של ההבטחה האלוקית – 'מעשה אבות סימן לבנים', ואותו יאיר הקרוי על שם סבו עשה גם הוא כמעשה הציוני של סבו, הקמת חוות חקלאיות בארץ.

חיפוש המנהיג

בחלק השלישי של הפרק העם מקבל תוכחה כנראה באמצעות נביא על הסטייה לעבודת האלילים. העם מודה בחטאו ועוזב את עבודת האלילים אך המושיע מתמהמה...
תגובת ה': לא אוסיף להושיע אתכם... לכו אל האלוהים החדשים שבראתם לעצמכם דירשו מהם להביא את הסחורה... העם נמצא במצוקה בגלל "עמל ישראל" כלומר עבודה לא טובה, עמל שאינו עמל תורה אלא עמל לע"ז. ועולה השאלה הקדומה :"מי יעלה לנו להושיע?".

הפעם השרים מציעים פרס למתנדב. ראש לכל הגלעד!

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך