ויעל מלאך ה'. תירגם יונתן וסליק נבייא בשליחות מן קדם ה' ואמרו רז"ל כי פנחס היה זה הנביא:
פסוק א:
מן הגלגל. שם נאמר לו נבואה הזאת שיאמר אותה לישראל בזה המקום אולי הוא קבצם שם על פי ה' או היו נקבצים שם על דבר אחר:
פסוק א:
אל הבוכים. נקרא המקום כן לפי שבכו שם כמו שאומר:
פסוק א:
אעלה אתכם. עתיד במקום עבר ורבים כמוהו:
פסוק ג:
לצדים. מקרא קצר ופירושו לצנינים לצדים ויונתן תרגם למעיקים כמו ברי"ש ויש מפרשים אותו מן צוד צדוני והדגש תמורת הנח עי"ן הפעל כמו ופטורי ציצים ר"ל שיצודו וילכדו אתכם:
פסוק ו:
וישלח יהושע. כבר שלח וכתב דברים אלה הנה לפי שעשו בני ישראל הרע בעיני ה' ואמר כי כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחריו לא עשו הרע שראו מעשה הנסים שעשה לישראל שהעבירם הירדן ביבשה ועמיד' השמש והירח וניצוח המלכים:
פסוק יא:
ויעבדו את הבעלים. ויקראו הפסילים והעצבים בזה השם כי הם כאדון לעובדיהם:
פסוק יג:
לבעל ולעשתרות. צלמים עשויים כצורת עשתרות והם נקבות הצאן:
פסוק יד:
ביד שוסים וישוסו אותם. הם שנים שרשים והענין אחד וענינם ענין בזה:
פסוק טו:
בכל אשר יצאו. בכל מקום אשר יצאו להלחם היתה יד ה' בם לרעה והיו נגפים לפני אויביהם ודרך הדרש כי על אבימלך ומחלון וכליון נאמר שיצאו מארץ ישראל לגור בשדה מואב ומתו שם שלשתם:
פסוק טו:
ויצר להם. שרשו יצר לא כדברי רבי יהודה חיוג וכן ויצר לו צרו צעדי אונו וענינם ענין צרה שני שרשים והענין אחד:
פסוק יט:
לא הפילו ממעלליהם. ממעללי אבותם לא הפילו דבר רע אחד אלא ככל רעתם עשו: