פסוק א:ויקח קרח סמך מחלוקת לפרשת ציצית שעל ענין ציצית חלק על משה:
פסוק א: ויקח קרח בגימטריא זה במקח רע. עושר שמור לבעליו לרעתו. בגימטריא עשרו של קרח לרעתו היה לו:
פסוק ב:ויקומו בגימ' לחלק. חמישים ומאתים. נ"ר רשעים ידעך:
פסוק ב: קראי חסר יו"ד שעברו על י' הדברות:
פסוק ב: אנשי שם בחכמה ובעושר ונתחייבו כדור המבול אשר מעולם אנשי השם:
פסוק ד:וישמע משה בגימטריא מלמד כי חשדוהו באשה:
פסוק י:ובקשתם ג'. ובקשתם גם כהונה ובקשתם משם את ה' אלהיך ובקשתם אותי וגו' בירמיה על הגלות כשתבקשו אותי בגלות בתשובה ותגאלו אז ובקשתם גם כהונה שהיא בטלה מכם כל זמן שאתם בגלות:
פסוק יא:תלינו עליו תלונו כתיב וי להם שהרהרו על רבם:
פסוק יד:העיני ב' במסורה העיני האנשים ההם ואידך העיני בשר לך מלמר שדתן ואבירם הטיחו דברים כלפי מעלה אלא שכינה הכ' עליהם ולפי הפשט העיני האנשים ההם תנקר שאתה רוצה לעשות אותנו עורים ועינים לנו שכבר אמרת להביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש ועתה אתה אומר להמיתנו במדבר:
פסוק טו:אל תפן ג' במס' אל תפן אל מנחתם אל תפן אל קשי העם הזה אל תפן אל און פי' הם קשי עם ודבריהם דברי און לפיכך אל תפן אל מנחתם:
פסוק טו: אחד מהם ד' במסרה ולא הרעותי את אחד מהם ואידך כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם. יהי נא דברך כדבר אחד מהם ודברת טוב אם לא כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם באליהו פי' שמשה פייסו לקרח שידבר טובה ויחזור בו וכיון שלא רצה רמז לו שימות כעת מחר:
פסוק יט:ויקהל עליהם קרח כמו שנעשה לאהרן כשנמשח ואת כל העדה הקהל:
פסוק כא:כרגע ב' במסרה בהאי פרשה ואידך איך היו לשמה כרגע רמז למ"ד עדת קרח אין להם חלק לעוה"ב והיינו דכתיב היו לשמה כרגע ספו תמו ספו בעוה"ז תמו בעוה"ב:
פסוק כו:תספו ב' במסרה פן תספו בכל חטאתם ואם הרעו תרעו גם אתם גם מלככם תספו שאמר להם שאם לא יחזרו בהם שימותו הם וקרח גדולם:
פסוק כט:ימותון ב', כמות כל האדם ימותון והארץ כבגד תבלה ויושביה כמו כן ימותון פי' אחר שתבלה ויושביה ימותון שיבלעו הם תחתם:
פסוק כט: ופקודת ג' במסורה הכא ואידך ופקודת משמרת ופקודת אלעזר בן אהרן בשביל שרצו ליכנס בפקודת אלעזר שבקשו כהונה ע"כ ופקודת כל האדם וגו':
פסוק כט: ופקודת כל האדם יפקד אמר משה אם הקב"ה לא יעשה לאלו כמו שעושה לכל אדם שהוא פוקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים. אלא שיענישם מיד:
פסוק ל:בריאה ב' במסרה מתרי לישני ואם בריאה ומאכלו בריאה שהאכיל קרח לעדתו עד שהמשיכם אחריו כדאיתא בפרק חלק:
פסוק ל: כי נאצו האנשים האלה ר"ת הכהן על שבקשו כהונה:
פסוק לא:ותבקע ד' במסורה ותבקע האדמה ואידך ותבקע הארץ בקולם ותבקע העיר דירמיה ודמלכים על ירושלים ותבקע הארץ בקולם והיינו דכתיב וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם ורמז להא דאיתא בעירובין שפתחה של גיהנם בירושלים ותבקע העיר פי' בירושלים שם ותבקע האדמה וירדו שאולה:
פסוק לב:האדם אשר לקרח. ס"ת חרם מלמד שעשאן חרם על שנתחברו לקרח:
פסוק לג:ויאבדו ב' במסורה הכא ואידך ויאבדו כלי מלחמה כיון שנאבדו נאבדו כלי מלחמה: