הקדמה לספר בראשית

המילה בראשית סובלת משמעויות אחדות:

1. ראשית הבריאה והעולם.
2. ראשיתם של ישראל.
3. ראשיתה של התורה.

ואמנם, שלוש המשמעויות נמצאות בספרנו. תחילת הספר עוסקת בראשית הבריאה וראשית החיים האנושיים, עת שכן האדם בגן עדן, ומספרת את סיפור החטא והגירוש שהותיר את חותמו על צורת החיים האנושיים לדורות רבים.

בהמשך הספר עוסקת התורה בראשיתם של ישראל דרך הופעתם של שלושת האבות והקומות הרוחניות השונות שהם בונים בישראל: אמונה, יראת שמים ועבודת ד' הנטועה בתוך החיים הגשמיים. על גבם אנו נפגשים בשנים־עשר השבטים, שבחינותיהם השונות מתגלות בכל סיפורי התנ"ך המגוללים את קורותיהם של דורות ישראל.

עוד משמש ספרנו כספר הקדמה לתורה, בחינת "דרך ארץ קדמה לתורה". כאן אנו מכירים לראשונה את דרך ד', שהיא עשיית צדקה ומשפט (ראה בראשית יח יט). אנו שומעים על מושגי הנבואה, על הבחירה באבות, על מקומה של ארץ־ישראל בעתיד הלאומי, ועל כולנה אנו פוגשים במילים "וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃"(בראשית כו ה).

אלו המילים שיאפיינו את התורה כולה מראשיתה ועד סופה: תורות, מצוות, חוקים ומשפטים. רק על יסוד האבות ודרכי חייהם אנו עתידים לקבל את התורה, לצאת ממצרים ולהכנס לארץ המובטחת. פעמים רבות נשמע בהמשך התורה את דברי ד' המזכיר את שבועתו לאבות ואת שמירת הברית והחסד למענם, שעל־פיהן ייבנה בית־ישראל בארצו.

אפילו בפרק האחרון של התורה, בדברי ד' למשה ברגעיו האחרונים, מזכיר הקב"ה את שלושת האבות באומרו אליו: "זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה"(דברים לד ד), ובדברי חז"ל שם: "לך אמור להם לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבעתי לכם כבר קיימתיה לבניכם"(ברכות יח:).

אם כן, התורה, ישראל ועתידם המשותף מעוגנים באבות הקדושים, העמודים אשר עליהם יצעד העולם מראשית הימים ועד אחריתם, הנרמזת בתורה עצמה במילים: "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"(ראה בראשית מט א; דברים לא כט). הציפייה לאחרית הימים תלווה אותנו גם בספרי הנביאים, כאמור בדברי ישעיה: "וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־יְ-הֹוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים ...וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְ-הֹוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱ-לֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו"(ישעיה ב ב-ג). בדברי נבואה אלו נפגשים האבות, התורה וישראל עם הגוים והעולם כולו.

בזאת נוכל לראות כיצד מתוך המשך התעלותם של ישראל עתידים לבוא על תיקונם כל סיפורי ספר בראשית - אודות האדם, האנושות, העמים והלשונות כולם. אמונה זו מלווה אותנו עד היום, גם אחרי כל שנות הגלות הארוכה, בידיעתנו כי על חסדי אבות אנו נשענים ובברית ד' עליהם אנו בטוחים. בכוחם של כל אלו שבנו לארצנו ובקיומה השלם של שבועת די אנו עתידים לראות בשוב ד' את שיבת ציון לעינינו ברחמים רבים. אמן, כן יהי רצון.