ואם נפש (כי) תחטא בשגגה ולא ידע. לא שנודעה לו אחר כך לא בתחילה ולא בסוף על מה תורה מחייבתו קרבן אלא שידע שעשה מלאכה בשבת ואינו יודע אם מבעוד יום או משחשכה או חתיכה שאכל אם שומן אם חלב וכל כיוצא בזה שמביא אשם תלוי ואם נודע לו ודאי חייב להביא אשם ודאי וכפר עליו על שגגתו אשר שגג שהוא עד עתה בשגגתו, ע"כ מפר"ח. (כ"י מינכען 26 דף 275 ע"ב):