בן שתים עשרה. מכאן עד פסוק י' הועתק ממלכים סימן כ"א, ושם בארתי השנוים שבאו בשני הספרים עיי"ש. ומ"ש וידבר ה' אל מנשה, במלכים שם פי' מה היה הדבור שדבר ע"י נביאיו:
פסוק יא:
ויבא ה'. כל הספור עד סוף הסימן הוסיף עזרא על ס' מלכים
פסוק יא:
וחוחים. הם זיקים שמושכים בם את החיות הרעות:
פסוק יב:
חלה ויתפלל. חלות פנים הוא להסיר קצפו, והתפלה להפיק רצון:
פסוק יד:
מערבה לגיחון. הוא בצד מערב ירושלים
פסוק יד:
ולבא בשער הדגים. היה מצד מזרח, ושם היה העופל, כנזכר בנחמיה ג':
פסוק יח:
ותפלתו וכו' ותפלתו והעתר לו. תפלה הראשונה שהתפלל בעודו במאסר כתובה על דברי מלכי ישראל ונמצאת בספרי אפאקריפען, והיא חול. תפלה שהתפלל אח"כ היא קדושה ונמצאת בדברי חוזי, והוא בתהלות (סי' סו) כמש"פ שם, והחוזים כתבו גם חטאתיו בפרטות. וחוזי, כמו חוזים:
פסוק כ:
ביתו. בביתו, ושם ויקבר בגן ביתו. ויתר הדברים עד סוף הסימן הועתק ממלכים בתוספת קצת: