פסוק א:בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בישראל וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל־יְהוּדָה.
פסוק ב:שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם, וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל. לעיל ובספר מלכים נאמר שאמו הייתה מעכה בת אבשלום. כנראה מִיכָיָהוּ היה כינויה של מעכה, אוריאל היה אביה הישיר, ואילו אבשלום היה כפי הנראה זקנהּ. מִן העיר גִּבְעָה. וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם.
פסוק ג:וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת־הַמִּלְחָמָה, יצא לקרב בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה שמָּנה אַרְבַּע־מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר, וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ, הציב לעומתו מערכת מִלְחָמָה בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל.
פסוק ד:וַיָּקָם אֲבִיָּה להתקדם בתנועה ראשונה של התקפה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיֹּאמֶר: שְׁמָעֻנִי, יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל.
פסוק ה:הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל־יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, לוֹ וּלְבָנָיו, ממלכה שניתנה לו בבְרִית מֶלַח, ברית נצחית.
פסוק ו:וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט, עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד, וַיִּמְרֹד עַל־אֲדֹנָיו., וַיִּמְרֹד עַל־אֲדֹנָיו.
פסוק ז:וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ, התקוממו עַל־רְחַבְעָם – אבי – בֶּן־שְׁלֹמֹה, וּרְחַבְעָם הָיָה אז נַעַר וְרַךְ־לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם.
פסוק ח:וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת ה' בְּיַד בְּנֵי דָוִיד, וְאַתֶּם אמנם הָמוֹן רָב, וצבאכם גדול, וְאולם בשם מה אתם נלחמים – הרי עִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים.
פסוק ט:הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת־כֹּהֲנֵי ה', אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם, וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת שמסביבכם, כָּל־הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ, לקבל מינוי בְּפַר בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה – וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים, לאלילים. כהניכם הם אנשים הרוצים בתפקיד, ואינם כהנים אמתיים.
פסוק י:ולעומת זאת, אֲנַחְנוּ – ה' הוא אֱלֹהֵינוּ, וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ, וְהכֹהֲנִים המְשָׁרְתִים לַה' הם אצלנו בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם עסוקים בּמְלאכֶת העבודה,
פסוק יא:וּמַקְטִרִים לַה' עֹלוֹת בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב־בָּעֶרֶב, בכל בוקר וערב, וּקְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל־הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר, מדליקים בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב, ערב ערב, כִּי־שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת־מִשְׁמֶרֶת ה' אֱלֹהֵינוּ, וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ. אתם עזבתם את ה' והפכתם לנהוג כגויים, ואילו אנחנו שומרים את עבודתו.
פסוק יב:וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ של המחנה הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם, כנגדכם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אַל־תִּלָּחֲמוּ עִם־ה' אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם, כִּי־לֹא תַצְלִיחוּ.
פסוק יג:וְיָרָבְעָם, שכנראה לא עמד להקשיב לדרשה הזאת, הֵסֵב בינתיים אֶת־הַמַּאֲרָב לָבוֹא מֵאַחֲרֵיהֶם. הוא שלח חלק מהצבא שלו לתנועת איגוף, וַיִּהְיוּ הוא ואנשיו לִפְנֵי יְהוּדָה, וְהַמַּאֲרָב – מֵאַחֲרֵיהֶם.
פסוק יד:וַיִּפְנוּ יְהוּדָה, וְהִנֵּה לָהֶם, כנגדם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר. וַיִּצְעֲקוּ לַה', וְהַכֹּהֲנִים מַחְצְרִים, מריעים בַּחֲצֹצְרוֹת.
פסוק טו:וַיָּרִעוּ אִישׁ יְהוּדָה. וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה, וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת־יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה.
פסוק טז:וַיָּנוּסוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה, וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם.
פסוק יז:וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה, וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר. רוב הצבא הוכה בקרב.
פסוק יח:וַיִּכָּנְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, וַיֶּאֶמְצוּ, גברו בְּנֵי יְהוּדָה, כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
פסוק יט:וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם. הוא המשיך במסע ההתקפה שלו, וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים, אֶת־בֵּית־אֵל וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ, היישובים הקטנים הסמוכים לה, וְאֶת העיר יְשָׁנָה וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת־עֶפְרַיִן וּבְנֹתֶיהָ.
פסוק כ:וְלֹא־עָצַר כֹּחַ, החזיק מעמד יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ, וַיִּגְּפֵהוּ ה' וַיָּמֹת. ירבעם לא הצליח לעמוד בפני אביה עד שמת בימיו.
פסוק כא:וַיִּתְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא־לוֹ נָשִׁים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בָּנִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בָּנוֹת.
פסוק כב:וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּספר מִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ.
פסוק כג:וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּה עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִיד. במקום אחר נאמר שהלך בדרכי אביו, ולבבו לא היה שלם עם ה', אם כי נראה שהוא שמר את עבודת ה' במקדש ואף נלחם את מלחמת ה'. וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו. בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ ממלחמה עֶשֶׂר שָׁנִים. אחרי שאנשי ישראל הוכו, הם לא ערכו התקפות נוספות, אך גם לאסא לא היה מספיק כוח לתקוף אותם.