אביה מלך יהודה נלחם בירבעם
לאחר מותו של רחבעם החליט אביה להלחם בירבעם ולגלות קבל עם ועדה כי מלכותו של ירבעם בניגוד לתורה ונוסף לכך הסית את העם לעבוד את עגלי הזהב. אביה גייס למטרה זו ארבע מאות אלף איש ואילו ירבעם שמונה מאות אלף איש, ושני הצבאות עמדו להלחם אלה באלה.
בנאום משכנע החל אביה לספר על ההבטחות שנתן הקב"ה לדוד וכרת איתו ברית מלח, כלומר שאינה נפסקת לעולם, גם אם צאצאי דוד חוטאים. משם עבר להשוות בין מלכות בית דוד, שהיא המלכות שנבחרה על ידי הקב"ה, לבין מלכות ירבעם שאין לה שום תשתית, כי ירבעם היה עבדו של שלמה. זאת ועוד, ירבעם ואנשיו לא העזו להלחם ברחבעם אלא רק העזו פניהם נגדו לכן נאמר: "וַיִּֽתְאַמְּצ֖וּ עַל־רְחַבְעָ֣ם"(דברי הימים ב יג ז) ולא 'ויחזקו'. מסביר המלבי"ם כי 'להתחזק' הכוונה להלחם בו ולנצחו ואילו 'להתאמץ' הכוונה להעז פנים ולא להתמודד בשדה הקרב.
אביה הסיק כי בעקרון יכול היה רחבעם לדכא את המרד אך היה "נַ֙עַר֙ וְרַךְ". מסביר רש"י שאפילו שהיה רחבעם בגיל ארבעים ואחת כאשר מלך, בכל זאת נקרא בשם נער, כפי שהכתוב קורא ליהושע בן נון נער בזמן שהיה לפחות בן ארבעים ושתים (לפי סדר עולם יהושע הנהיג את ישראל עשרים ושמונה שנים ונפטר בגיל מאה ועשר, אם כן ביציאת מצרים היה יהושע בן ארבעים ושתים). מאחר ורחבעם יכול היה לנצח את ירבעם ועמו הרי מוטב שינטשו את דרך עבודת האלילים ויחזרו להתאחד עם יהודה. אביה אמר להם כי הקב"ה לא יסייע לישראל בגלל חטאיהם ובלי ספק המערכה ידועה.
דברי אביה נפלו על אוזן ערלה ושני הצבאות נלחמו אלו באלו. המלחמה נסתיימה בתוצאות עגומות מאד. ירבעם וצבאו איבדו חצי מליון איש, ואביה לכד ערים שהיו בשלטון ירבעם.
חז"ל אומרים שהפסוק: "וְלֹֽא־עָצַ֧ר כֹּֽחַ־יָרָבְעָ֛ם ע֖וֹד בִּימֵ֣י אֲבִיָּ֑הוּ וַיִּגְּפֵ֥הוּ יְ-הוָ֖ה וַיָּמֹֽת׃"(דברי הימים ב יג כ) מדבר על המגפה שפקדה את אביה על שלא הסיר מבית אל את העגל שהעמיד שם ירבעם (סדר עולם). על דרך הפשט: "וַיִּגְּפֵ֥הוּ יְ-הוָ֖ה" מתייחס לירבעם. אכן ירבעם לא מת מיד עם תום המלחמה אלא מאז החל להתדרדר עד שמת כאשר היה מושפל ולא יכל להשיב את כבודו האבוד.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – מלכים'