פסוק ו:איך אתם נועצים. איך אתם בעצתכם לתת לי עצה:
פסוק ז:להעם הזה. עם ה"א הידיעה וברוב הה"א חסרה להקל:
פסוק יד:לאמר אכביד את עולכם. היה לו לומר אבי הכביד את עולכם ואני אוסיף עליו, אלא פי' אם חסר דבר וכה משפטו אכביד את עולכם כאשר הכביד אבי ואני אוסיף עליו או אלף אכביד במקום ה"א והוא מקור כמו אברך, אשכם, שהאל"ף בהם במקום ה"א, ופי' אבי אמר להכביד עולכם ואני אוסיף עליו:
פסוק טו:כי היתה נסבה מעם האלהים. ובספר מלכים אומר כי היתה סבה והוא שם וזה נפעל עומד שהוא התאר, ר"ל כי היתה גזרה נסבה מאת האלהים שישמע לעצת הילדים: