ועליתו אשר יעלה בית ה'. מעלה שעשה מביתו לעלות לבית ה':
פסוק יא:
מסלות לבית ה'. ובספר מלכים הוא אומר מסעד לבית ה' ופי' יעמוד סמיכות התקרות:
פסוק יב:
מלבד אשר הביאה אל המלך. ובספר מלכים מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ופי' הפסוק כן הוא והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה מעצמו כנגד מה שהביאה היא לו שהיה צריך הוא גם כן לתת לה דברי חמודות מעצמו כי היא הביאה לו גם כן הרבה והוא נתן לה כנגד מה שהביאה לו ונתן לה גם כן הוא כיד המלך מהנמצא בארץ ישראל ולא היה נמצא בארצה ויתכן לפרש נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מחידות ומדברי חכמות:
פסוק יב:
ותהפך ותלך. כמו ותפן ותלך לארצה הכתוב במלכים ופי' הסיבה פניה ללכת וכן הפך איש מעל מרכבתו לקראתך:
פסוק יד:
לבד מאנשי התרים והסוחרים. התרים הם הסוחרים הקטנים, מעטי הסחורות והעסקים והם מחפשים הרבה על המקח ועל הממכר לפי שעסקם מעט לפיכך נקראים תרים, והסוחרים הם הסוחרים הגדולים:
פסוק טז:
שלש מאות זהב. ובמלכים שלש מנים כי המנה מאה זהב:
פסוק יח:
לכסא מאחזים. פי' המעלות היו מאחזים ונדבקים לכסא ודבקים בו והכבש היה לפי המעלות והיה בזהב ופי' כבש כמו מעלה אבל אינו עשוי כמעלות האבנים והעצים שהם זה על זה אלא מעלה אחת היא והוא משופע והולך ועולה מהקרקע עד המקום שעולין בו אליו לפיכך היו עושין למזבח כבש שעולין בו אליו כמו שאומר במשנה עלה בכבש והיה אסור לעשות בו מעלות כמו שכתוב ולא תעלה במעלות וגו':
פסוק כא:
שנהבים וקופים ותוכיים. ת"י בספר מלכים שן דפיל וקופין וטוסין:
פסוק כה:
ארבעת אלפים אריות סוסים. ובספר מלכים ארבעים אלף וגו', פירשו רז"ל ארבעים אלף אצטבלאות ובכל אחת ארבעת אלפים סוסים:
פסוק ל:
על כל ישראל ארבעים שנה. לפי שדוד לא מלך על כל ישראל ארבעים שנה כי בחברון לבדה מלך שבע שנים על יהודה לפיכך אמר כי שלמה מלך על כל ישראל ארבעים שנה:
