פסוק א:לנסות את שלמה. אם אמת מה ששמעה מחכמתו ובאה לנסותו:
פסוק א:בחידות. כמו (שופטים י״ד:י״ב) אחודה נא לכם חידה דשמשון:
פסוק ב:ולא נעלם דבר. כיון שראתה שהגיד לה הכל לא נעלם דבר ממה ששאלה אשר הגיד לה אז הודתה על השמועה כי אמת שמעה ובתרגום מגלת אסתר שם כתובים קצת מן החידות אשר שאלתו:
פסוק ד:ומאכל שלחנו. ברבורים ומיני מעדנים העולים על שלחנו לרוב:
פסוק ד:ומושב עבדיו. שכל אחד ואחד היה מכיר את מקומו כשהיו יושבים על השולחן ורואי פני המלך תדיר לא היה א' רשאי לישב במקום חבירו כל ימי חייו:
פסוק ד:ומעמד משרתיו. כל אחד ואחד היה מחזיק במעמד שלו ובשירות שלו ולא היה משנה למחר:
פסוק ד:ומלבושיהם. לא כמלבושיהם שהם לבושים היום לובשים למחר:
פסוק ד:ומשקיו. רוב משקיו:
פסוק ד:ועליתו. מסלות עליותיו אשר יעלה עליהם מביתו לבית ה':
פסוק ד:ולא היה עוד בה רוח. שהיתה סבורה שאין חכמה בכל המלכיות כי אם בארצה וכמו חכמיה כי ארצה במזרח ולפיכך הם חכמים ביותר לפי שמסתכלין במזלות כדאיתא בפרק קמא דראש השנה לדידן מכסי סיהרא י"ח שעו' דארץ ישראל במערב בבל וזהו שכתוב ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם שהם היו במזרח כדכתיב ויהי בנסע' מקדם (בראשית י"א) ומכל חכמת מצרים שהיו מכשפים חרטומים ואשפים וחכם היה בטיי"ר כך כתיב בפסיקתא טייר הוא ל' ערבי ובויקרא רבה בפ' בן המצרי כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת) זה עורב וחכמת טויארי:
פסוק ו:חצי מרבית. רבוי חכמות:
פסוק י:עצי אלגומים. מפרש בפסיקת' כתוב אחד אומר אלמוגים וכתוב אחד אומר אלגומים אלא אלגומים שמם ונקרא אלמוגים לפי שהיה מתמוגג ונכפף מתוך רכיכתו כמו כוסות שהוא נכפף מתוך חשיבתו:
פסוק יא:מסלות. מדרגות (ובמלכים א' י') כתיב מסעד כדרך שעושין לעולין בדרך מעלות ומדרגות וי"א מסעד ומסילה אחד הם:
פסוק יא:וכנרות ונבלים לשרים. י"א לבני לוי המשוררים בכלי שיר ור' אליעזר זצ"ל פי' לשרים המשוררים לטייל לפני המלך דוגמא (שם ד') ויהי שירו חמשה ואלף הם שירות של חול שעשה לשורר לפניו לטייל והוא שכתוב (לקמן ל"ה) ויקונן ירמיה על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות וגו':
פסוק יב:מלבד אשר הביאה. משום כבוד מלכי יהודה כתיב כאן דמשמע שהיא נתנה לו יותר ממה שנתן לה ובמלכים (שם י) כתיב מלבד אשר נתן לה כיד המלך דברים המצויין בא"י ואינם מצויין במקומ':
פסוק יד:לבד מאנשי התרים. שהיו דואגים לעבור ממדינה למדינה וממלכו' למלכות בלא תייר והיו נותנים לו שכר תייר:
פסוק יד:והסוחרים מביאים. שהיו מביאי' לו ע"י עלילה כדי לראות חכמתו:
פסוק טו:מאתים צנה. צנה מקפת את האדם משלש רוחותיו הוא שכת' (תהילים ה׳:י״ג) כצנה רצון תעטרנו:
פסוק טו:זהב שחוט. זהב רך ונוח להרקע מרוב חשיבותו שנטוה כחוט:
פסוק טו:שש מאות זהב. שש מאות זהובים והוא שש מנים שהזהב הוא הדינר:
פסוק טז:יער הלבנון. בית גדול בנה שלמה בירושלים כדמוכח לקמן וכל אותם מגיני' לקח שישק ומריבוי עצי הלבנון הגדולים עשאן כדכתיב במלכים (א' ז') ויבן את בית יער הלבנון על ארבע טורי ארזים ושם נתן אותם מגינים והוא שכתוב ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער (ישעיהו כ״ב:ח׳):
פסוק יז:כסא שן. שן של פיל:
פסוק יח:ושש מעלות לכסא. מדרגות לעלות בו:
פסוק יח:וידות מזה ומזה על מקום השבת. כמין מקלות מפאה לפאה מימין ומשמאל ולסמוך זרועותיו עליהם:
פסוק יט:ושנים אריות עומדים אצל הידות. של זהב וכל צורת הכסא וצורת החיות שבכסא מפורש בתרגום של מגילת אסתר:
פסוק כא:שנהבים. שן פיל ופיל עצמו:
פסוק כא:וקופים. מע"ר קאצ"ן:
פסוק כב:ויגדל המלך שלמה וגו'. לקיים מה שאמר לו וגם אשר לא שאלת אתן לך גם כבוד (מלכים א ג׳:י״ג):
פסוק כג:וכל מלכי הארץ וגו'. לקיים מה שאמר לו הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא יהיה (שם):
פסוק כד:והם מביאים איש מנחתו. על ידי עלילה שבאים לשמוע חכמתו כי אין כבוד לבוא לפני המלך ריקם, דוגמת ולא יראה את פני ה' ריקם (דברים ט״ז:ט״ז):
פסוק כה:ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלים. מקצתם ועבר על לא ירבה לו סוסים:
פסוק כט:על דברי נתן. ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן וגומר (שמואל ב י״ב:כ״ה) עד ויקרא שמו ידידיה:
פסוק כט:ועל נבואת אחיה השילוני. (מלכים א י״א:כ״ט) שקרע ממנו המלכות ונתנה לירבעם:
פסוק ל:על כל ישראל ארבעים שנה. מה שאין כן בדוד שבחברון מלך ז' שנים ובירושלים שלשים ושלש: