ושבאל בן גרשום בן משה. בתרא פ' יש נוחלין גבי יהונתן בן גרשום בן מנשה דפסל מיכה כיון שראה דוד שממון חביב עליו ביותר שמו נגיד על האוצרות שנאמר ושבואל בן גרשום בן מנשה נגיד על האוצרות וכי שבואל שמו והלא יהונתן שמו א"ר יוחנן ששב לאל בכל לבו וכתבו התוס' דהכא גרסינן משה שאין לקרותו על שם מנשה שהרי כבר שב בכל לבו ויש ספרים דגרסי בן מנשה לפי שחזר לקלקולו כדאמרינן בירושלמי פרק בתרא דברכות עד כאן. ובד"ה א' כ"ג בני משה גרשום ואליעזר. בני גרשום שבואל הראש. ועיין מ"ש בשופטים י"ח:
פסוק כה:
ושלמות. ושלמית קרי:
פסוק ל:
מערבה. ג' בקריא וסימן לחברוני חשביהו. ויישרם למטה מערבה (ד"ה ב' ל"ב) ואחרי כן בנה חומה (ד"ה ב' ל"ג). ומה שכתוב כאן במ"ק ג' מלעיל טעות כי אינם מלעיל רק שנים הראשונים והשלישי מלרע כמ"ש בשרשים והעי"ן בחט"ף פת"ח כולם במקצת ספרים אבל בס"ס כולם בשוא לבדו: