ויהי כי ישב המלך בביתו וגו'. עד ומברך לעולם (סוף קפיטל). כבר בארנו כל זה בספר שמואל ולזה לא נבאר בזה המקום אלא מעט שנשתנה הלשון בו:
פסוק ד:
לא אתה תבנה לי הבית וגו'. ובספר שמואל כתוב האתה תבנה לי וגו' והכל ענין אחד:
פסוק ט:
לבלותו. ובספר שמואל כתוב לענותו והנה התר זה הספק הוא כי כמו זה היעוד המתמיד הוא תנאי כמו שבארנו בפרשת וישלח יעקב ולזה היה בזה היעוד תנאי שאם ישמרו בני ישראל דרך ה' והמלך שיהיה עליהם הנה ימשך להם הטוב שזכר שלא יוסיפו בני עולה לענותו כמו שענו אותו בימי השופטים כמו שנזכר בספר שופטים אך כשיחטאו לא יתקיים להם זה הברית ולא ישאר להם מהברית כי אם מה שהיה להם מפני האבות והוא שלא יכלו אותם האויבים וזה היה תקון שתקנו בזה היעוד המחברים זה הספר ברוח הקדש ועל כל פנים הנה לא יתישב זה היעוד לפי הלשון הנזכר בזה המקום לא בשיהיה זה היעוד שב לעת בוא הגואל כי ישיב ה' יתברך זה המקום לישראל על יד המלך שיצא מגזע ישי ויצא משרשיו:
פסוק י:
והכנעתי את כל אויביך. ובספר שמואל כתוב והניחותי לך מכל אויביך והכל ענין אחד:
פסוק יד:
והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם. ובספר שמואל כתוב ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם והכל ענין אחד כי הרצון בו שזה יהיה מזרע שלמה כי כבר אמר וחסדי לא יסור ממנו:
פסוק יז:
וראיתני כתור האדם המעלה. ר"ל כתאר האדם שהוא איש המעלה באופן שתמשך ממנו זאת ההשגחה הנפלאה לזרעו כדרך שלא תסור ממנו לעולם המלכות והנה בספר שמואל כתוב וזאת תורת האדם אדני אלהים. ר"ל שזה היעוד שיעדת לי מהטוב שימשך אל האדם השלם והוא אשר שם כל מגמתו בצד אשר הוא בו אדם והם המעלות האנושיות כי לאיש כזה יתכן שתמשך כמו זאת ההשגחה הנפלאה:
פסוק יח:
מה יוסיף עוד דוד אליך לכבוד את עבדך. ובספר שמואל כתוב ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך והכונה אחת חכי הרצון בו מה יוסיף עוד לדבר אליך לבקש ממך שתוסיף לו כבוד:
פסוק כז:
ועתה הואלת לברך את בית עבדך. ובספר שמואל כתוב ועתה הואל וברך את בית עבדך והכונה אחת כי הואל הוא מקור לא צווי וכן וברך ולזה הוא מבואר שכבר יתקיים זה כי אתה ה' דברת ודברך יתקיים בלי ספק: