"וימת שאול במעלו אשר מעל"
הקדמה
נאמר בפרקנו:
יג. וימת שאול במעלו אשר מעל בד', על דבר ד' אשר לא שמר, וגם לשאול באוב לדרוש.
יד. ולא דרש בד', וימיתהו, ויסב את המלוכה לדויד בן ישי.
נראה שהפסוקים מונים ארבעה חטאים: שלושה בפסוק י"ג ואחד בפסוק י"ד, אבל רק חטא אחד ברור: השאלה באוב, בסוף פסוק י"ג.
מה פירושם של החטאים האחרים?
נחלקו בכך המפרשים:
א. הסבר המפרש המיוחס לרש"י
כתב המפרש המיוחס לרש"י:
וימת שאול במעלו אשר מעל - שתי מעילות מעל בשאלת אוב: אחת ששאל אחרי שמואל, ואחת שדרש.
ובאגדה דשמואל שנינו: 'חמש מעילות מעל'.
על דבר ד' אשר לא שמר - מה שציוהו שמואל, כדכתיב: 'שבעת ימים תוחל' (שמואל א י, ח),
ועל אשר מעל - במלחמת עמלק.
לפי המפרש המיוחס לרש"י נזכרו כאן שני חטאים בדרישה באוב, ודבריו אינם מובנים מספיק, ושני חטאים נוספים: שלא חכה לשמואל בגלגל, ושלא השמיד את עמלק.
יש לחזק את הסברו על המלים "על דבר ד' אשר לא שמר - מה שציוהו שמואל, כדכתיב: 'שבעת ימים תוחל' (שמואל א י, ח)", שגם שם (יג, יג) נאמרה אותה לשון: "ויאמר שמואל אל שאול: נסכלת, לא שמרת את מצות ד' אלקיך אשר צוך", כמו שכתוב כאן: "על דבר ד' אשר לא שמר"!
ב. הסבר הרד"ק וה"מצודת דוד"
הסבר אחר כתב הרד"ק: "על דבר ד' אשר לא שמר וכו' - פירוש: דבר עמלק".
בדברי הרד"ק נזכרים רק שני חטאים: השאלה באוב, ואי השמדת עמלק.
יש לשאול על דבריו שנראה מהפסוקים שהם מונים ארבעה חטאים, כפי שהתבאר: שלושה בפסוק י"ג ואחד בפסוק י"ד, ומדוע מנה הרד"ק רק שני חטאים?
תשובה לדבר כתב ה"מצודת דוד":
במעלו - בעבור מעלו וכו', וחוזר ומפרש: 'על דבר ד' אשר לא שמר' - למחות את עמלק מכל וכל, וגם אשר חטא לשאול באוב לדרוש בו עתידות.
לפי ה"מצודת דוד" בתחילת פסוק י"ג אין תיאור של חטא נוסף, אלא כלל, שאחריו בא פירוט!
אבל עדיין יש לשאול שבפסוק י"ד נאמר חטא נוסף: "ולא דרש בד'"!
כתב על כך הרד"ק: "ובספר שמואל (א כח, ו) אמר: 'וישאל שאול בד' ולא ענהו ד'' ", ואחרי כן דרש באוב!
כלומר: שאול כן דרש בד' ומדוע אומר הפסוק בפרקנו: "ולא דרש בד'"?
ענה הרד"ק:
כיון שדרש אחרי כן באוב - נחשב לו כאילו לא דרש בד', שהרי השוה דרישת האוב ודרישה בד'. ואף על פי שלא ענהו ד' - היה לו לבקש פני ד' עוד, ולשוב בתשובה שלימה לפניו, ולא להוסיף על חטאתו פשע ולדרוש באוב.
כעין זה כתב בקיצור גם ה"מצודת דוד".
ג. הסבר המדרש שמואל
במדרש שמואל (פרשה כד), שאליו הפנה המפרש המיוחס לרש"י, נאמר:
על חמש חטאות מת שאול, שנאמר: 'וימת שאול במעלו אשר מעל בד'' (דה"א י, יג) - שאמר לו שמואל: 'שבעת ימים תוחל עד בואי אליך' וגו' (שמואל א י, ח), והוא לא עשה כך: 'ואתאפק ואעלה העולה' (שם יג, יב),
'על דבר ד' אשר לא שמר' - שחס על אגגי ועל שהחריב נוב עיר הכהנים,
'וגם לשאול באוב' - והוא שאל באוב וידעוני,
'ולא דרש בד' וימיתהו' - 'ויאמר שאול אל הכהן: אסוף ידך' (שמ"א יד, יט).
לפי המדרש מפורטים בפסוקים אלו חמישה חטאים:
שלא חכה לשמואל, ושלא הרג את אגג, ושהחריב נב עיר הכהנים, וששאל באוב, ושאמר לכהן: "אסֹף ידך".
יש לשאול: כיצד למד המדרש שני חטאים מהמלים "על דבר ד' אשר לא שמר" - שחס על אגג ושהחריב את נוב עיר הכהנים?
ד. הסבר המדרש רבה
במדרש ויקרא רבה בפרשת אמור (פרשה כו, אות ז במהדורת מרגליות) נאמר בלשון אחרת:
על חמש חטאות מת שאול:
'וימת שאול במעלו אשר מעל בד'' (דהי"א י, יג) - על שהרג נוב עיר הכהנים, ועל שחס על אגג מלך עמלק.
'ועל דבר ד' אשר לא שמר' - שלא שמע לשמואל, שאמר לו: 'שבעת ימים תוחל עד בואי אליך' (שמ"א י, ח), ולא עשה כן.
'וגם לשאול באוב לדרוש' - ששאל באוב (שם כח).
'ולא דרש בד' וימיתהו'.
לפי המדרש רבה נראה ששני החטאים הראשונים, הריגת נב עיר הכהנים והחמלה על אגג, נלמדו מתחילת פסוק י"ג: "וימת שאול במעלו אשר מעל בד'", ולא מהמלים "על דבר ד' אשר לא שמר".
מהמלים "על דבר ד' אשר לא שמר" למד המדרש: "שלא שמע לשמואל, שאמר לו: 'שבעת ימים תוחל עד בואי אליך' (שמ"א י, ח), ולא עשה כן", כמו שהתבאר לעיל בדברי המפרש המיוחס לרש"י, שכך נאמר שם: "ויאמר שמואל אל שאול: נסכלת, לא שמרת את מצות ד' אלקיך אשר צוך", כמו שכתוב כאן: "על דבר ד' אשר לא שמר"!
יש לשאול: כיצד למד המדרש שני חטאים מהמלים "במעלו אשר מעל"?
נראה שהמדרש למד שכיון שכתוב "במעלו אשר מעל", משמע שיש כאן שני חטאים!
אבל יש להעיר שהמדרש מנה רק ארבעה חטאים, ולא הסביר את המלים בפסוק י"ד: "ולא דרש בד'".
נראה שכאן צריך להוסיף את מה שאמר המדרש שמואל: "'ולא דרש בד' וימיתהו' - 'ויאמר שאול אל הכהן: אסוף ידך' (שמ"א יד, יט)".
לפי זה יש כאן חמישה חטאים, והם מדויקים מאד בפסוקים!