וַיָּ֣מָת שָׁאוּל... וְלֹא־דָרַשׁ בַּי-הוָה וַיְמִיתֵהוּ
חז"ל קבעו:
שאול באחת - ועלתה לו, דוד בשתים - ולא עלתה לו.
(יומא כב:)
מסביר רש"י:
שאול נכשל באחת - ועלתה לו לרעה… לבטל מלכותו, ודוד נכשל בשתים ולא עלתה לו לרעה.
מאידך גיסא, כאשר מסביר עזרא הסופר (מחבר ספר דברי הימים) בפרקנו את החלפתו של שאול בדוד, מונה הוא לפחות ארבע סיבות:
וַיָּ֣מָת שָׁא֗וּל בְּמַֽעֲלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָעַ֣ל בַּֽי-הוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר יְ-הוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר לֹא־שָׁמָ֑ר וְגַם־לִשְׁא֥וֹל בָּא֖וֹב לִדְרֽוֹשׁ׃
וְלֹֽא־דָרַ֥שׁ בַּֽי-הוָ֖ה וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיַּסֵּב֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה לְדָוִ֖יד בֶּן־יִשָֽׁי׃
(דברי הימים א פרק י פס' יג-יד).
- "בְּמַֽעֲלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָעַ֣ל" - המעילה בחרם במלחמת עמלק.
- "אֲשֶׁ֣ר לֹא־שָׁמָ֑ר" - שלא חיכה לשמואל במלחמה נגד הפלשתים, "נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת־מִצְוַ֞ת יְ-הוָ֤ה אֱ-לֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ"(שמואל א יג יג)
- "וְגַם־לִשְׁא֥וֹל בָּא֖וֹב" - אין צורך להסביר.
- "וְלֹֽא־דָרַ֥שׁ בַּֽי-הוָ֖ה" - השמדת כהני נוב וממילא איבוד היכולת לשאול באורים ותומים שנלקחו על ידי אביתר, השריד היחיד לבניו של אחימלך הכהן הגדול בנוב.
לכאורה התירוץ לסתירה בין המקורות הוא כנראה בכיוון הבא: שאול הפסיד את המלוכה כבר לאחר חטאו הראשון (החטא הממוספר 2). דוד לעומתו לא איבד את הזכות למלוך גם אחרי שני חטאים. לא נדון כאן בשאלה מדוע.
נתרכז כרגע בהסבר הביטוי "וְלֹֽא־דָרַ֥שׁ בַּֽי-הוָ֖ה וַיְמִיתֵ֑הוּ" [והרי כבר נאמר "וַיָּ֣מָת שָׁא֗וּל"]. המדרש מבאר זאת כך:
אמר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ומשניו, דור דור ושוטריו, דור דור ופרנסיו, דור דור וחומסיו, דור דור וגזלניו, דור דור ונביאיו.
(ויקרא רבה כו ז)
במסגרת זאת ממשיך המדרש ומספר:
והראהו (למשה) שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו (משה לקב"ה): מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב? אמר לו הקב"ה: ולי אתה אומר?! אמור אל הכהנים שהרג, שהם מקטרגים אותו...
(ויקרא רבה כו ז)
לפי זה התוספת של "וַיְמִיתֵ֑הוּ" בצמוד ל"וְלֹֽא־דָרַ֥שׁ בַּֽי-הוָ֖ה" באה להסביר מדוע נהרג שאול דווקא בדרך זו של תבוסה בקרב כנגד אויביו; אותם אויבים שזכה להכות בקרב בעבר, בזכות גבורתו ואומץ לבו של דוד. התשובה שהמדרש נותן היא קטרוגם של כהני נוב ששאול הכה בהם בדרך שהיה אמור להכות בעמלקים: "כֹּ֤ה אָמַר֙ יְ-הוָ֣ה צְבָא֔וֹ-ת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם׃ עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר׃"(שמואל א טו ב-ג) לעומת "וְאֵ֨ת נֹ֤ב עִיר־הַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִי־חֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַד־אִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַד־יוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִי־חָֽרֶב׃"(שמואל א כב יט).
הבה נתפלל לתיקון כפול: מחיית עמלק השלמה מצד אחד ובנין המשכן-המקדש מצד שני.