פסוק ב:וידבקו. ברדפם השיגום והיו דבוקים אחריהם וקרובים להם:
פסוק ג:על שאול. על כי כבר הרגו את בניו היתה כל פני המלחמה עליו לבד:
פסוק ג:המורים. האנשים המורים בקשת מצאו מקומו ופחד מהם שלא יאחזוהו ויתעללו בו:
פסוק ד:והתעללו בי. ליסרני ביסורי בזיון:
פסוק ד:כי ירא מאד. פחד מה׳ לשלוח יד במשיחו:
פסוק ד:ויפול עליה. להמית את עצמו בה:
פסוק ז:אשר בעמק. היא עמק יזרעאל שהיה סמוך למקום המלחמה:
פסוק ט:וישאו את ראשו. כרתו אותה מן הגוף ונטלוה:
פסוק ט:את עצביהם. כהני העו״ג:
פסוק י:ואת גלגלתו. בש״א הזכיר שתקעו גויתו ומה שסתם שם גלה כאן:
פסוק יג:במעלו. בעבור מעלו וכו׳ וחוזר ומפרש על דבר ה׳ אשר לא שמר למחות את עמלק מכל וכל וגם אשר חטא לשאול באוב לדרוש בו עתידות:
פסוק יד:ולא דרש בה׳. כי אף שדרש ולא נענה כמ״ש בשמואל א׳ מ״מ היה לו לדרוש ולחזור ולדרוש ולהפציר בתפלה והוא לא כן עשה: