פסוק א:ובנימין. חזר להזכיר את בנימין לייחס אחריו שאול המלך:
פסוק א:אשבל. למעלה חשב אחרים וכן יש הרבה שינוים בין זה לזה וכן דרך הספר מה שחיסר כאן גלה במקום אחר ואולם יש דרש בכל זה כמ״ש רז״ל לא ניתן ספר ד״ה אלא להדרש:
פסוק ו:ואלה בני אחוד. יתכן שהוא בלע והיה נקרא בב׳ השמות:
פסוק ו:ויגלום. הראשים ההם הגלו את יושבי גבע אל מנחת:
פסוק ז:ונעמן וכו׳. עתה מפרש מי ומי מהם אשר הגלום:
פסוק ז:ואחיה. יתכן שהוא אחות הנזכר למעלה כי קרובים הם בלשון:
פסוק ז:הוא. מוסב על גרא לומר כאשר הגלם הוליד את עזא וכו׳:
פסוק ח:ושחרים. גם הוא מבני בנימין ואולי נזכר הוא למעלה בשמו האחר:
פסוק ח:בשדה מואב. בעת שהלך לגור שם:
פסוק ח:מן שלחו אתם וכו׳. מן שאמר עומד במקום שנים כאלו אמר מן שלחו אותם ומן חושים ומבערא נשיו והן שמות הנשים האחת שלחו אותם והשנית חושים והג׳ בערא ואת הוא כמו מן וכן כצאתי את העיר (שמות ט׳:כ״ט) ומשפטו מן העיר:
פסוק ט:מן חדש אשתו. היא שלחו אותם שזכר ובשתי השמות נקראה:
פסוק יב:הוא בנה. על שמר יאמר:
פסוק יג:ובריעה ושמע. גם המה מבני אלפעל:
פסוק יג:הבריחו. בהלחמם עמהם:
פסוק טז:בני בריעה. חוזר על כלן מן אחיו:
פסוק יח:בני אלפעל. יתכן שהיו בני בניו ולא בניו ממש ולזה לא חשבם למעלה עם בניו:
פסוק כא:בני שמעי. הוא שמע בן אלפעל הנזכר למעלה:
פסוק כז:בני ירוחם. אולי נזכר למעלה בשמו האחר:
פסוק כח:לתולדותם ראשים. היו לראשים לבני תולדות אבותם ועם כי אמר ראשי אבות כפל הדבר לתוספת ביאור:
פסוק כט:אבי גבעון. שר של גבעון:
פסוק ל:וצור וכו׳. גם המה היו בני אבי גבעון ועמו ישבו בגבעון:
פסוק לב:ומקלות. גם הוא בן אבי גבעון וכן נאמר למטה:
פסוק לב:ואף המה. ר״ל אף כי ישבו בגבעון מ״מ לפעמים ישבו בירושלים נגד אחיהם הנזכרים למעלה ושוה להם:
פסוק לב:עם אחיהם. הוא כפל ענין לתוספת ביאור כי עם הוא כמו נגד:
פסוק לג:ונר. גם הוא בן אבי גבעון וכן נאמר למטה:
פסוק לג:אשבעל. היא איש בושת שמלך תחת שאול והוא ישוי האמור בש״א:
פסוק לד:מריב בעל. הוא מפיבושת:
פסוק לז:רפה בנו. של בענה וכן חושב אחד בן א׳:
פסוק לט:ובני עשק אחיו. שהיה אחיו של אצל:
פסוק מ:מאה וחמשים. במספר מאה וחמשים: