ואת החיחד. בחי"ת וכן במסורת חשיב ליה עם זוגין דחד ק' חי"ת וחד ה"א:
פסוק ח:
בערא. באל"ף:
פסוק י:
ואת שכיא. בשי"ן שמאלית קמיצה עם מאריך. וכתוב בכ"ף לא בבי"ת ואל"ף בסוף תיבה כך מצאתי במדוייקים:
פסוק יב:
ושמד. ברוב הספרים בדל"ת לא ברי"ש:
פסוק יב:
הוא בנה. ומלת הוא בשופר ולכן הבי"ת דגושה:
פסוק כה:
ופניאל. ופנואל ק':
פסוק כז:
ויערשיה. בסגול הרי"ש:
פסוק לב:
שמעה ואף המה. ע' מ"ש בסימן ט':
פסוק לז:
את בנעא. במדוייקים באל"ף ומסורת נמי הכי מסרה בנעא תרין בקריא כוליה וכתיבין אל"ף וסי' הוליד את בנעא וחברו לקמן סוף סי' ט':
פסוק לט:
אולם בכרו. בכל ספרים ישנים חסר וא"ו וכן דינו מכח המסורת דפרשתוישב שאין זה מן ג' מלאים האמורים שם:
פסוק לט:
ואליפלט השלשי. במקצת ספרים מוגים חסר יו"ד ומסורת יתרו מסייעא להו שאין זה מן המלאים דד"ה הנזכרים שם:
פסוק מ:
גבורי חיל. הב' במאריך:
פסוק מ:
דבכי קשת. חד מן אלפ"א ביתא מן ב' ב' לא נסבין וא"ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן במסרה רבתא. בפרשה זו יש ספורי דברים שהם כמו כן בנחמיה סימן י"א ולא יתחלפו אלא במקומות מועטים ועיין בפי' רד"ק הנה ובפי' רש"י בפרשה של מעלה: