פסוק ג:כָּל עֵרֶב. כָּל תַּעֲרוֹבוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כְּמוֹ ״וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם״ (שמות יב:לח):
פסוק ד:וְלִפְנֵי מִזֶּה. וּמִקֹּדֶם לָכֵן:
פסוק ד:קָרוֹב לְטוֹבִיָּה. אוֹתוֹ אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הָיָה קָרוֹב לְטוֹבִיָּה חֲבֵרוֹ שֶׁל סַנְבַלַּט, וְנָתַן שָׁם הַכֹּהֵן כֵּלָיו שֶׁל טוֹבִיָּה:
פסוק ה:וַיַּעַשׂ. אֶלְיָשִׁיב:
פסוק ה:לְפָנִים. שָׁם הָיוּ נוֹתְנִים קֹדֶם שֶׁבָּאתִי לִירוּשָׁלָיִם:
פסוק ה:מִצְוַת הַלְוִיִּם. מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לַלְוִיִּם:
פסוק ו:וּבְכָל זֶה. וּבְכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וְחָזַרְתִּי לְבָבֶל:
פסוק ו:נִשְׁאַלְתִּי. שֶׁיִּתֵּן לִי רְשׁוּת לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְלַחֲזוֹר:
פסוק ט:וָאֹמְרָה. צִוִּיתִי לְטַהֵר, וַיְטַהֲרוּ הַלְּשָׁכוֹת וְגוֹמֵר:
פסוק י:מְנָיוֹת. מָנוֹת (נחמיה ח:י):
פסוק י:לֹא נִתָּנָה. שֶׁלֹּא נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל שָׁם הַמַּתָּנוֹת, וְעַל כֵּן בָּרְחוּ וְהָלְכוּ לָהֶם אָנָה וָאָנָה לִשְׁאֹל מַתְּנוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ עוֹסְקִים כָּל כָּךְ בַּעֲבוֹדָתָם:
פסוק יא:וָאֶקְבְּצֵם. קִבַּצְתִּי אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲמִידָם עַל מִשְׁמַרְתָּם בַּעֲבוֹדָתָם, וְכָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְבִיאִים לָהֶם שָׁם מַתְּנוֹתָם:
פסוק יג:כִּי נֶאֱמָנִים. הָיוּ לַחֲלֹק הַמַּתָּנוֹת בֵּינֵיהֶם:
פסוק טו:הָעֲרֵמוֹת. אֲלֻמּוֹת שֶׁל תְּבוּאָה:
פסוק טו:וָאָעִיד. הֵעִידוֹתִי בָּהֶם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת:
פסוק טו:בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד. בְּיוֹם שֶׁהָיוּ מוֹכְרִים מָזוֹן וְצַיִד, צַיִד כְּמוֹ ״וַיִּתֵּן לָהֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ״ (בראשית מה:כא):
פסוק טז:וְהַצּוֹרִים. סוֹחֲרִים שֶׁל צוֹר מְבִיאִים דָּגִים לִמְכּוֹר:
פסוק יט:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְלוּ. כַּאֲשֶׁר נָטוּ הַצְּלָלִים שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁעָרִים (ירמיהו ו:ד), צִוִּיתִי לִסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעִיר, שֶׁלֹּא יִפָּתְחוּ עַד אַחַר שַׁבָּת, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הָרוֹכְלִים בָּעִיר לִמְכֹּר סְחוֹרָתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת עַל יְדֵיהֶם:
פסוק כ:וַיָּלִינוּ. וְהָיוּ לָנִים הָרוֹכְלִים וְהַסּוֹחֲרִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם פַּעַם אַחַת וּשְׁתֵּי פְעָמִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְתֹּחַ הַשְּׁעָרִים וְלִקְנוֹת מֵהֶם בַּשַּׁבָּת:
פסוק כא:וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם. הִתְרֵיתִי בְּאוֹתָם הָרוֹכְלִים:
פסוק כא:אִם תִּשְׁנוּ. אִם תּוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה:
פסוק כא:מִן הָעֵת. מִן אוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה לֹא בָאוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
פסוק כג:הוֹשִׁיבוּ נָשִׁים. אֲשֶׁר נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק כד:חֲצִי מְדַבֵּר. הַרְבֵּה מִבְּנֵיהֶם הָיוּ מְדַבְּרִים לְשׁוֹן אַשְׁדּוֹדִית כְּאִמּוֹתָם:
פסוק כה:וָאַכֶּה. נָתַתִּי לָהֶם מַלְקִיּוֹת לְהַלְקוֹתָם כְּדֵי לְהוֹכִיחָם וּלְהַזְכִּירָם:
פסוק כו:גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתִּהְיוּ חוֹטְאִים עַל יְדֵי נְשֵׁיכֶם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע וְגוֹ׳ בִּתְמִיהָּה. כְּלוֹמַר: שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִמְצָא חָטָא עַל יְדֵי נָשִׁים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאַתֶּם נְשָׂאתֶם נָשִׁים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לִהְיוֹת חוֹטְאִין:
פסוק כח:וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע... חָתָן לְסַנְבַּלַּט. אֶחָד מִבְּנֵי יוֹיָדָע חָתָן לְסַנְבַּלַּט צוֹרֵר הַיְּהוּדִים, וְהִבְרַחְתִּיהוּ מֵעָלָי, לְמַעַן לֹא יִהְיֶה רָגִיל בִּירוּשָׁלַיִם בִּשְׁבִיל חֲתָנוֹ, לִרְאוֹת אֶת הָעִיר וְאֶת מוֹצָאֶיהָ וְאֶת מוֹבָאֶיהָ:
פסוק כט:זָכְרָה לָהֶם. הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשׂוּ:
פסוק לא:בְּעִתִּים. לְעִתִּים הָיוּ כּוֹרְתִים עֵצִים לַמַּעֲרָכָה:
פסוק לא:וְלַבִּכּוּרִים. שֶׁהָיוּ מְבִיאִים בִּכּוּרִים בְּפֶרֶק אֶחָד, לְכָל דָּבָר וְדָבָר קָבַעְתִּי זְמַנּוֹ:
