חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר

נאמר בפרקנו:

וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת.
(עזרא נ יב כז)

אנשי עזרא היו צריכים לטהר את העם ואת העיר מהטומאה שדבקה בהם בימי גלותם. "וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיְטַהֲרוּ אֶת הָעָם וְאֶת הַשְּׁעָרִים וְאֶת הַחוֹמָה"(עזרא נ יב ל).

מחנוכת ירושלים שהייתה בימי עזרא הסופר למדנו כי צריך לעשות כל חנוכת בית-מקדש או בית-כנסת או חנוכת בית בשמחה גדולה, ככתוב: "וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱ-לֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק"(עזרא נ יב מג). [ולכן קוראים את ההלל בכל יום מימות החנוכה בשמחה גדולה, כי גם בחנוכה זו יש שמחה גדולה מעין אותה שמחה שהייתה בימי עזרא ונחמיה].