פסוק א:הפילו גורלות. בכל ספרי ישנים מלא דמלא וכן דינו מכח מסורת ריש פ' אחרי מות שנמסר שם ד' חסרים וא"ו קדמאה בלישנא ואין זה מהם:
פסוק ז:בן מעשיה. לא יתכן דגש ביו"ד:
פסוק יב:עשה המלאכה. בספרים מדוייקים עשה בה"א וכן ראוי כי לא נמנה בפרשת ויקהל עם ט"ז עשי כתי' יו"ד בקריאה:
פסוק יב: בן פללי'. בדפוס ישן כתוב צללי' וטעות גמור הוא:
פסוק יג:ראשים לאבות. בס"ס הלמ"ד בשו"א וי"ס בקמץ:
פסוק יז:בן ידיתון. ידותון קרי:
פסוק כב:עזי בן בני. בבי"ת:
פסוק כה:וביקבצאל. במקצת מדוייקים אין דגש בקו"ף ובס"א כ"י נגררה היו"ד ונשאר הדגש:
פסוק לא:ועיה. במדוייקים כ"י בה"א:
פסוק לד:חדיד. בשני דלתין: