פסוק א:ויפקדו. עתה נעשו הלוים פקודים על פקידותן להיותן שוערים ומשוררים מן הלוים בב"ה:
פסוק ב:על ירושלים. לשמור שערי ירושלים:
פסוק ב:מרבים. מימים רבים:
פסוק ג:עד חום השמש. עד חצי היום שהיה היום גדול:
פסוק ג:ועד הם עומדים. ובעוד שהשערים פתוחים יהיו עומדים שלא יזוזו עד יגיפו ויסגרו הדלתות והרוצה לצאת יצא מן העיר והרוצה ליכנס יבא ויכנס כל כך היו עושים מפני האויבים:
פסוק ג:ואחוזו. יאחזו הדלתות לסוגרם:
פסוק ג:משמרות יושבי ירושלים. מיושבי ירושלים העמידו משמרות גיט"ש בלע"ז:
פסוק ד:רחבת ידים. רחבת מקום וגדולה:
פסוק ה:להתייחש. לחקור יחוסן:
פסוק ה:העולים בראשונה. מאותן היהודים העולים עם עזרא בראשונה:
פסוק ה:ואמצא כתוב בו. כל אלה הדברים היו כתובים באותה אגרת:
פסוק ו:אלה בני המדינה וגו'. עד והגורלות הפלנו על קרבן העצים (לקמן י' ל"ה):
פסוק ו:וליהודה. למדינת יהודה:
פסוק ו:איש לעירו. כל א' לעירו:
פסוק ז:הבאים עם זרובבל. אשר באו משבי הגולה עם זרובבל:
פסוק ז:ישוע. הוא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול חשבונות הללו פעמים הם מכוונים עם חשבונות של מעלה פעמים יש שאינם מכוונים זה כנגד זה ולא דקדק המקרא בחשבונות כל כך אבל הכלל שוה (עיין בעזרא סי' ב' פ"ב וצ"ע יוש"ה) לכאן ולכאן שנאמר כל הקהל כאחד וגו' ועל זה הכלל סמך כותב הספר ולא דקדק בחשבון הפרטיות כל כך והכל מפורש למעלה: