פסוק א:ויהי כאשר נבנתה החומה עד סוף הספר. ויפקדו השוערים וגו' ר"ל ששם הלוים על פקודותם קצתם שוערים וקצתם משוררים:
פסוק ב:ואצוה אל חנני אחי וגו'. שיהיו הם השוערים לפתוח ולסגור כי זה חנניה הוא איש אמת והוא ירא אלהים יותר מרבים מן האנשים ולזה בטחתי בו להפקיד בידו זאת המלאכה עם אחי:
פסוק ג:ואומר להם לא יפתחו. שערי ירושלים (בבקר) עד חום השמש מפני יראת האויבים ובעוד שהאנשים עומדים טרם ישכבו יסגרו הדלתות ויאחזו אותם עם הבריחים. ובלילה יעמודו אלו השנים משמרות יושבי ירושלים:
פסוק ג:איש במשמרו. כאלו תאמר שאנשים כך וכך ישמרו הלילה אלו המבואות אשר הם נגד ביתם וכן בכל העיר:
פסוק ד:והנה היתה העיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין שם בתים בנוים יוכלו להביא שם אנשים רבים והנה התעורר נחמיה לסבב שישבו שם רבים ויבנו בתים בתוכה. ולזה השתדל לדעת מי הם העולים כדי שיקח מהם חלק מה ישבו בירושלים באופן שלא תהיה העיר בעם מעט. והנה זכר פה ספר היחס העולים מבבל אשר נזכרו במה שקדם. והנה מספר הכתוב פה איננו מסכים למספר הפרטים שנזכר במה שקדם ואחשב כי העולים כאשר היו בעת עלותם נכתבו במה שקדם אך אחר זה עלו מקצתם יותר ומקצתם שבו לבבל בדרך שמקצתם היו יותר ממה שנכתב ממספרם וקצתם פחות. והנה הנדבות שנזכרות פה אינן מסכימות גם כן לנדבות הנזכרות שם כי בכאן זכר מכתנות הכהנים יותר ממה שזכר שם ומשאר הדברים פחות וידמה כי בכאן זכר קצת הפרטים והשמיט קצתם. ואחשוב כי עד אמרו ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים מצא כתוב שם אך מזה המקום והלאה הוא ספור מה שאירע עתה: