פסוק א:ויהי ואשא את היין - הנכון כוס היין.
פסוק א:ולא הייתי רע לפניו - כי חפץ שרותי.
פסוק ב:פניך רעים - מענין די מרעע כל אלין והטעם: שבורים כדרך החולה.
פסוק ד:ואתפלל אל אלהי השמים - וכבר התפללתי.
פסוק ו:והשגל - מן תשגלנה ונקראת כן, המזומנת למצות המלך.
פסוק ז:פחוות - שלם ופחות חסר למ"ד הפועל.
פסוק ח:לקרות - מן קורות בתינו.
פסוק ח:ולבית אשר אבוא אליו - הוא בית המלך, ופירש: הבית שאכנס בו, כי הבית הסמוך לחומת העיר הוא בית המקדש.
פסוק יג:ואהי שובר - מן ויסבר להשניא. ומלשון חכמינו ז"ל: סברא. והטעם הייתי חושב ומעיין בחומות.
פסוק יג:המפורצים - על דרך מזה בידך מלכם תדכאו עמי, רק אנשי המסורת הפרידום לקצר המלות ולפרש המ"ם הפתוחה רמז לחומות הפתוחות ופרוצות, הוא דרך דרש והדרך הראשון בעיני נכון.
פסוק יד:לעבור תחתי - הפוך הוא וכן הפירוש, שאין מקום לבהמה אשר תחתי לעבור.
פסוק טז:עד כן - פירוש: עד עשותי כן לא הגדתי להם.
פסוק יח:ויחזקו ידיהם לטובה - בעבור הטובה הידועה שהמלך מטיב לי, חזקו ידיהם ולבם.
פסוק כ:אין חלק וצדקה - אינכם ראויים שתעשו צדקה בבנין ביתו, שתהיו נזכרים לפניו.