תנ"ך על הפרק - איכה א - על היחס בין מגילת איכה לבין ספרי הנביאים / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

איכה א

803 / 929
היום

הפרק

אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַּבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֙יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים׃גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר׃וַיֵּצֵ֥אמן־בת־מִבַּת־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף׃זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ׃חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר׃טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב׃יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְּשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּמחמודיהםמַחֲמַדֵּיהֶ֛םבְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה׃ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֗וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה׃נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּֽרְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם׃סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־עמיםהָֽעַמִּ֗יםוּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי׃קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֙כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם׃רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת׃שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֽוֹנִי׃תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט
מאת:

על היחס בין מגילת איכה לבין ספרי הנביאים

בס"ד ר"ח מנחם אב תשע"ו עש"ק מסעי
...ברשות הרב אוסיף לשאול:
הרי בנביאים אחרונים [ירמיהו, יחזקאל, מקצת תרי עשר וכן בספר מלכים] אפשר ללמוד על מצב הדורות שלפני החורבן, החל מימי מנשה, שמלך למעלה ממאה שנים לפני החורבן.
משם רואים על העבירות החמורות והמזעזעות שהיו מצויות בכל שכבות החברה, למן הנביאים והכהנים והממשל, ועד לעם הפשוט, וזהו שאמרו חז"ל על שלש עבירות נחרב הבית: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. והדברים ידועים היטב לרב. ועוד, שהדברים נעשו בפרהסיה [ואין לומר שיאשיהו הצליח לתקן את העם, שכן ברובד הפרטי עודם היו עובדים לעבודה זרה, וכמוכח מחז"ל, מובא ברש"י ירמיהו ג, י; ד, ט. וכן מירמיהו ב-ג שתשובתם הייתה רמיה, וכמעט שאי אפשר לשוב בתשובה כך].
אולם במגילת איכה מתוארים הדברים כביכול בצורה וורודה, נוסטלגית, מתרפקת: כהניה נאנחים, בתולותיה נוגות, על שבר בת עמי וכו'.
והיכן הם התיאורים של ירמיהו ויחזקאל וצפניה על החומרה הנוראה של מעשי העם? עיין לשם דוגמה בירמיהו פרקים ב-ג, ז, כו וכן יחזקאל ח דברים נוראים.
א"כ יש פער בין התיאור באיכה [זכרונות הנביא? רוח הקודש? הצבעה על המהות הפנימית שאבדה?] לתיאור המצב של המאה שקדמה לחורבן!
אז אולי באיכה מתוארת הסגולה, ולא המציאות כפי שהיתה, אולי מתוארת האידיאה, השאיפה והרצוי, כי בשטח לבטח לא היו הדברים כפי שתוארו במגילה.
אני מקצר בפירוט הדברים, כיון שהם ידועים לרב במלוא חריפותם, וכעת אני מקווה שגם במלוא הפער ביניהם. אז איזו מציאות מתוארת באיכה?
באופן מדוייק יותר יש לומר כי השאלה נסובה על פ"א, ולא על פרקים ב, ג במגילה.
כיון שפ"ב מתאר היטב את חרון אף ד' והפלאת מכותיו בעם ישראל.
וכן פ"ג מתאר את הרדיפה שסבל ירמיהו והייסורים הרבים שקיבל בגלל שנשא את דבר ד', אם כן זוהי המציאות המוכרת מתיאור ספרי המקרא, ולא המצוייר בפ"א, בו כביכול הכל היה מצויין, ומתואר שם שבאמת לא מובן כיצד ד' עשה ככה לארץ הזאת ודו"ק].
משה


בס"ד ר"ח מנחם אב תשע"ו עש"ק מסעי
לרב משה שלום רב
יישר כח על השאלה המעמיקה.
שאלתך היא הטענה הנאמרת בקינות לתשעה באב, בסוף קינה י"ח:
ורוח הקדש למולם מרעים: הוי על שכני הרעים,
מה שהוקראם מודיעים, ואת אשר עשו לא מודיעים.
אם תאכלנה נשים פריָם משמיעים,
אם יהרג במקדש ד' כהן ונביא לא משמיעים.
ונזכה לראות בנחמה הקרובה
שבת שלום
איתן


בס"ד תשעה באב תשע"ז
בקשר למכתבך השני מר"ח מנחם אב תשע"ו רציתי להוסיף:
כך כתב הרב אליקים צדוק ב"פתח דבר" לביאורו למדרש איכה רבה עם פירוש "דורש ציון" (יד בנימין, תשע"ה):
העיסוק בחטאים שגרמו לענישה יש לו מקום רחב כאזהרה לפניה, וגם בהפקת לקחים אחריה.
אך בזמן הענישה עצמה יש להתמקד ברגשות הכאב והצער, ולא לעסוק בניתוחים שכליים, שבאותה עת הם בבחינת 'זריית מלח על הפצעים'. לכן ירמיהו (ושאר הנביאים) לפני החורבן, כמו גם חז"ל לאחר החורבן, עוסקים בגורמים שהביאו לענישה. אך במגילת איכה, המתארת את החורבן עצמו, נמנע מכך ירמיהו, וכולו הזדהות עם הכאב העצום המתלווה לענישה.
כך יובן גם ההבדל בין התיחסותם של ירמיהו למוראות החורבן והגלות המתרחשים אל מול עיניהם, לבין התיחסותם של אנשי כנסת הגדולה לאותם מאורעות עצמם, אך ממרחק שנות דור (יומא סט ע"ב).
ונזכה לראות בנחמה הקרובה
איתן

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך