"צדיק הוא ד' כי פיהו מריתי"
נאמר בפרקנו (א, יח): "'צדיק הוא ד' כי פיהו מריתי". נאמר על כך הסבר נפלא במדרש איכה. כדי להבין את דברי המדרש נעתיק תחילה את ארבעת הפסוקים שעליהם המדרש בנוי.
כך נאמר בספר דברי הימים (ב פרק ל"ה):
כ. אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית, עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת, ויצא לקראתו יאשיהו.
כא. וישלח אליו מלאכים לאמר: מה לי ולך מלך יהודה? לא עליך אתה היום, כי אל בית מלחמתי, ואלקים אמר לבהלני, חדל לך מאלהים אשר עמי, ואל ישחיתך.
כב. ולא הסב יאשיהו פניו ממנו, כי להלחם בו התחפש, ולא שמע אל דברי נכו מפי אלקים, ויבא להלחם בבקעת מגדו.
כג. ויֹרו היֹרים למלך יאשיהו, ויאמר המלך לעבדיו: העבירוני, כי הָחֳלֵיתִי מאד".
א. המדרש באיכה רבה
במדרש איכה רבה (א, נג) נאמר:
'צדיק הוא ד' כי פיהו מריתי' - מי אמרו לפסוק זה? יאשיהו אמרה. הדא הוא דכתיב: 'אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית, עלה נכו להלחם בכרכמיש על פרת' (דהי"ב לה, כ) - בקרקסיון דעל פרת.
'וישלח אליו מלאכים לאמר: מה לי ולך מלך יהודה, לא עליך אתה היום, כי אל בית מלחמתי, ואלקים אמר לבהלני' (שם, כא) - מפי הקב"ה אני עולה.
'חדל לך מאלהים אשר עמי' (שם) - זה לשון עבודת כוכבים.
'ולא הסב יאשיהו פניו, ולא שמע אל דברי נכו מפי אלקים' (שם, כב) - זה ירמיהו, שאמר ליאשיהו: כך מקובלני מישעיה רבי: 'וסכסכתי מצרים במצרים' (ישעיה יט, ב), ולא שמע לו, אלא אמר לו: משה, רבה דרבך, לא כך אמר: 'וחרב לא תעבור בארצכם' (ויקרא כו, ו), וחרבו של אותו רשע עוברת בארצי ובתחומי!
והוא לא היה יודע שכל דורו עובדי עבודת כוכבים היו.
הוה משלח זוג תלמידים למיבערא [-לבער] עבודת כוכבים מבתיהון, והוון עללין [- והיו מחפשים] ולא משכחין כלום [ולא מוצאים כלום].
עד דנפקון אמרון: טרודו תרעין [-כאשר יצאו התלמידים אמרו להם בעלי הבית: סגרו הדלת].
מן דהוון טרדין לתרעיה הוון חמן יתיה [כשסגרו הדלת נמצאת עבודת כוכבים על הדלת מבפנים, והיו בני הבית רואים אותה שוב].
אמרו עליהון: מן דאתא ותיקן, הוא דאתא וקלקל [אמרו עליהם: מי שבא ותיקן, שסילק את העבודה זרה בעת פתיחת הדלת, הוא עצמו בא וקלקל, שסגר הדלת ונמצא שוב ציור של עבודה זרה על הדלת].
לפיכך: 'ויורו היורים למלך יאשיהו' (דה"ב לה, כג) - אמר ר' מני: שלש מאות חצים הורו בו, עד שנעשה גופו ככברה.
והיה ירמיהו מצית אחריו לידע מהו אומר. ומה היה אומר? 'צדיק הוא ד' כי פיהו מריתי' (איכה א, יח) - פיהו ופום סרסורו" [פיו ופי נביאו].
במדרש יש ארבעה חלקים עיקריים:
א. חילופי הדברים בין יאשיהו מלך יהודה לפרעה נכה מלך מצרים.
ב. חילופי הדברים בין יאשיהו מלך יהודה לבין ירמיהו הנביא.
ג. מעשיהם הרעים של בני דורו של יאשיהו ואי ידיעת יאשיהו את מעשיהם הרעים.
ד. מותו הנורא של יאשיהו ודבריו בעת מותו.
יש לשאול על דברי המדרש מספר שאלות:
- היחס בין הדברים שאמר פרעה נכה ליאשיהו ובין הדברים שאמר ירמיהו הנביא ליאשיהו לא מספיק ברור.
- כיצד רצה יאשיהו להלחם בפרעה נכה על סמך הפסוק "וחרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא כו, ו)? והרי יאשיהו ראה שפרעה כן עובר בארצו! וכמו שהוא עצמו אמר: "וחרבו של אותו רשע עוברת בארצי ובתחומי"! אם כן היה לו להבין שהדרשה אינה מתיחסת לדורו!
- כיצד יתכן שמלך צדיק כיאשיהו יעבור על דברי נביא? והרי זו עבירה חמורה שחיבים עליה מיתה (דברים יח, יט)!
- במדרש כתוב שיאשיהו לא קיבל את דבריו של ירמיהו יש לשאול אם כן: מדוע אמר הפסוק "ולא שמע אל דברי נכו מפי אלקים"? יותר היה מתאים לכאורה שהפסוק יאמר: "ולא שמע אל דברי ירמיהו מפי אלקים"!
כיון שהתשובה לשאלה הראשונה תלויה בתשובות לשאלה השלישית והרביעית, היא תופיע רק בסוף המאמר.
ב. הרי פרעה כבר עבר בארץ ישראל!
נשאלה השאלה: כיצד רצה יאשיהו להלחם בפרעה נכה על סמך הפסוק "וחרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא כו, ו)? והרי יאשיהו ראה שפרעה כן עובר בארצו! וכמו שהוא עצמו אמר: "וחרבו של אותו רשע עוברת בארצי ובתחומי"! אם כן היה לו להבין שהדרשה אינה מתיחסת לדורו!
נראה לומר שיאשיהו למד שפירוש הפסוק "וחרב לא תעבור בארצכם" הוא שהחרב לא תעבור בכל ארצכם, אף אם תעבור בקצתה.
כן נראה מקינת הקליר לתשעה באב הפותחת במלים "איכה אלי קוננו מאליו": "כל המוניו ללכת ארם נהרים, למען לא תעבור חרב כל שהוא באפרים". כלומר: אף שהחרב כבר עברה בארץ יהודה, מכל מקום ניסה יאשיהו למנוע אותה מלעבור בארץ אפרים.
ג. כיצד יתכן שמלך צדיק כיאשיהו יעבור על דברי נביא?!
נשאלה השאלה: כיצד יתכן שמלך צדיק כיאשיהו יעבור על דברי נביא? והרי זו עבירה חמורה שחיבים עליה מיתה (דברים יח, יט)!
כתב על כך ה"עץ יוסף" (שם):
יש לומר שכיון שירמיהו לא אמר ליאשיהו מפי הקב"ה בנבואה שיחדל ממלחמה זו, אלא אמר: 'כך מקובלני מפי ישעיהו רבי', חשב יאשיהו: כיון שבָּטח פרעה בעבודה זרה שלו, כמו שאמר: 'חדל לך מאלהים אשר עמי', לא יתקיים זה בימיו, שהוא צדיק, וגם דורו הם צדיקים לפי מחשבתו, וכדכתיב: 'וחרב לא תעבור בארצכם'!
כלומר: כיון שירמיהו לא אמר ליאשיהו שהוא קיבל נבואה מד' שיחדל ממלחמה זו, אלא אמר שכך הוא מבין את נבואת ישעיהו: "וסכסכתי מצרים במצרים", חשב יאשיהו: כיון שבָּטח פרעה בעבודה זרה שלו, לא תתקיים נבואת ישעיהו בימיו של יאשיהו, כיון שהוא צדיק, וגם דורו הם צדיקים לפי מחשבתו, ואותה נבואה של ישעיהו עומדת בניגוד להבטחה שאמר משה רבנו: "וחרב לא תעבור בארצכם"'. ונבואת ישעיהו תתקיים בזמן אחר!
עוד נראה להסביר שיאשיהו לא שמע לדברי ירמיהו, כיון שבנבואת ישעיהו נאמר: "וסכסכתי מצרים במצרים", ומלחמה זו של פרעה מלך מצרים היתה עם מלך אשור!
ואמנם המפרשים הסבירו כיצד למד ירמיהו שהנבואה מתיחסת לעליה זו של פרעה על אשור, מכל מקום מפשטות דברי הנבואה משמע שהיא לא מתייחסת לעליית פרעה נכה למלחמה על אשור, ולכן היה קשה ליאשיהו לקבל מירמיהו שנבואת ישעיהו מתייחסת למלחמה זו של פרעה באשור.
ד. מדוע לא נאמר: "ולא שמע אל דברי ירמיהו מפי אלקים"?
נשאלה השאלה: מדוע אמר הפסוק "ולא שמע אל דברי נכו מפי אלקים"? יותר היה מתאים לכאורה שהפסוק יאמר: "ולא שמע אל דברי ירמיהו מפי אלקים"!
יש ליישב שאילו היה כתוב: "ולא שמע אל דברי ירמיהו מפי אלקים" היה משמע שירמיהו אמר ליאשיהו שנאמר לו בנבואה מאת ד' שאסור לו לצאת להילחם בנכו. ודבר זה אינו נכון, שהרי ירמיהו לא אמר ליאשיהו שנאמר לו בנבואה מאת ד' שאסור ליאשיהו לצאת למלחמה, אלא שכך הוא הבין מנבואת ישעיהו. ולכן לא נכתב: "ולא שמע אל דברי ירמיהו מפי אלקים", אלא: "ולא שמע אל דברי נכו מפי אלקים", כיון שדבריו של פרעה נכה היו באמת דבר אלקים, אלא שיאשיהו לא ידע זאת.
על פי זה גם מיושבת השאלה הראשונה מה היחס בין מה שאמר פרעה נכה ליאשיהו, לבין מה שאמר ירמיהו הנביא ליאשיהו: ירמיהו אמר: כך מקובלני מפי ישעיהו רבי, והוא צדק, ויאשיהו חשב שהוא טועה, ופרעה נכה אמר ליאשיהו שעלייתו להילחם באשור היא בדבר אלקים, והוא צדק, ויאשיהו חשב שהוא סתם אומר דברים בעלמא, ועוד שכיון שפרעה בטח בעבודה זרה שלו היה יאשיהו בטוח שפרעה יכשל.
יהי רצון שנזכה בקרוב לקיום ההבטחה: "וחרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא כו, ו).