פסוק א:מגלה עפה. רבותינו פירשו כפולה ואמרו שהתורה כתובה בה ולמדו מכאן שהעולם אחד מג' אלפים ומאתים בתורה כדאית' בעירובין (דף כא) וי"ת מגילתא פורחא פורחת באויר ולפי פשוטו של פרשה מגלת פורענו' היתה והוא שראה (יחזקאל ג) וכתוב אליה קנים והגה והי:
פסוק ג:זאת האלה. זאת שכתוב בה פורענות נקמת שבועות שקר:
פסוק ג:היוצאת. עתה מבית קדשי הקדשים מלפני השכינה להתהלך על פני כל הארץ וזהו ארכה עשרים ורחבה עשר כמדת פתח העזרה וההיכל אשר יצאת דרך שם:
פסוק ג:כי כל הגנב. עד עכשיו:
פסוק ג:מזה כמוה נקה. מזה הפורענות כמו שהוא מפורש בה נקה ולא נשתלם פורענו' יחידי' העוברים על התורה אלא המתין עד שנתמלאת סאת כולם ולקו כולם כאחד בחורבן ובגולה וכן כל הנשבע לשקר עד הנה מזה הפורענות כמו שהמגילה הזאת מגדת נקה ולא נשתלם אבל מכאן ואילך הוצאתיה לשוט בארץ ולנקום מן הגנבי' והנשבעים לשקר מעכשיו ובא אל בית הגנב וגו':
פסוק ה:שא נא עיניך וראה. עוד יוצאת אחרת שתצא מבית קדש הקדשים:
פסוק ו:ואומר מה היא. היוצאת שתאמר אלי לראות:
פסוק ו:ויאמר זאת האיפה. שתראה יוצאת כמין איפה שמודדין בה:
פסוק ו:ויאמר זאת עינם בכל הארץ. ולאחר שראיתיה אמר זאת היא מדה שלקו בה אותם שעיניהם בכל הארץ לגזול ולעשוק להקטין איפה ולהגדיל שקל ונמדד להם סאה בסאה:
פסוק ז:והנה ככר עופרת נשאת. ראיתי שנשאת מעל הארץ לאויר משקל ככר עופרת וראיתי עוד זאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה:
פסוק ח:ויאמר זאת הרשעה. האשה זאת שאתה רואה בתוך האיפה היא מדת דרך הרשעה אשר ינהגו בה הרשעים והנה עתה נתוני' בתוכה ללקות בתוך הסאה עצמה שמדדו בה מדה במדה:
פסוק ח:וישלך אותה. עד עתה היתה יושבת והוא השליכה וחבטה לתוכה רמז ליסורים ולעונשים:
פסוק ח:וישלך את אבן העופרת אל פיה. לשקעה למען לא יגדלו עוד ולא ישמע קולן לשדד עניים ואביונים:
פסוק ט:שתים נשים יוצאות. מן הבית:
פסוק ט:החסידה. דייה לבנה וולטויא"ר בלע"ז:
פסוק יא:והוכן והניחה שם. והוכן הבית והונחה האיפה עם הרשעים שבתוכה:
פסוק יא:על מכונתה. על קביעות' ועל בסיסה כאן רמז לו שבעונם של ישראל שמדדו בסאת עבירות ורשע לקו באותה מדה ובאו שתי אומות שמלכו כאחת הם בבל וכשדי' חיל נבוכדנצר והגלום לבבל ושם עמדו קבועים על מכון בסיס ההוקבע להם והוא לפי מלאות ע' שנה עד עתה שחזרו ונוטה פי' זה אחר יונתן במקצת וכמה דרכים פותרים בה ולא נתיישבו לי ורבותינו פירשו ולמדו מכאן שנמסר להם יצר הרע לאנשי כנסת הגדולה ושדיוה לדודא דאברא וחפוהו באברא משום דשאיב קליה כדאיתא בסנהד' ובמסכת יומא ושפתרתי מלכות נבוכדנצר בכפל שתי אומות ראיתי במדרש תלים שד' מלכיות הללו ששעבדו בישראל כפולות היו בבל וכשדים מדי ופרס אנטיוכס ומוקדון אדום וישמעאל ועל ככה יסד הקלירי רביעית היא שמינית על אדום: