פסוק ה:ויצא - ממערכת מלאכים אחרים והנה יוצאת אחרת אחרי היוצאת בראשונה והיא האלה, עתה שב להוכיח העומדים בבבל ולא באו לבנות הבית ולדור בארץ הקדושה, למלאת מצות השם, כי היא תחלת המראות הקרנות בניין ירושלם, גם אחר המראות כבוד השם שצוה לעשות לבאי מהגולה המתנדבים. והנה במראה הראשונה ראה מגילה, ועתה לא ידע מה היא, כי האלה נראית לאשר נמצאת בידו הגנבה, או ליודע שהוא נשבע לשקר, וזאת היוצאת היא נסתרה ונעלמת בלב.
פסוק ו:ואמר, זאת האיפה - וטעם איפה - כי השם ימוד לאנשי הרשע כפי מחשבתם.
פסוק ו:ויאמר זאת עינם - השם יגלה הנסתר עד שיראוהו הכל.
פסוק ז:והנה, עופרת - שהיא כבידה ומלת נשאת תואר מבנין נפעל והשלם ננשאה, כמו: רוח נשברה והעופרת היתה נשואה באיפה.
פסוק ז:וזאת אשה - משפחה מישראל.
פסוק ח:ויאמר זאת הרשעה - מחשבת רשע שיש בלב האשה.
פסוק ח:וטעם וישלך – כמו וכל עולה קפצה.
פסוק ט:ואשא - המראה הראשונה לא נשלמה, רק עם זאת.
פסוק ט:וטעם שתים נשים – שני שרי ארתחשסתא שהיה מלך בבל, שיעשה חמס למשפחות ישראל העומדים בבבל שנשארו ולא שמעו אל מצות ה' ביד נביאו, לבוא לבית שני והנה אלה לא יניחו האשה, שהיא משפחת ישראל היושבת בתוך האיפה, שתברח משם.
פסוק י:וטעם אנה המה מוליכות את האיפה – המדה שגזר השם לגמול עליהם.
פסוק יא:ויאמר, לבנות - לאשה שהיא בתוך האיפה.
פסוק יא:בית בארץ שנער - כי שם יעכבוה בעל כרחה, בעבור העון שלא רצתה לבוא לבנין הבית.
פסוק יא:ומלת והניחה מורכבת מן והונחה והניחה, כמו: יושבת בלבנון מקוננת בארזים, צמתותוני ורבים ככה.
