א וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת־הַמִּשְׁפָּֽט׃ ב שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי רעה (רָ֑ע) גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם׃ ג וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶת־עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָרְשׂוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת׃ ד אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־הַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת־עַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַאֲשֶׁר֙ לֹא־יִתֵּ֣ן עַל־פִּיהֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה׃ ו לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ ז וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל־שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים׃ ח וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֙חַ֙ אֶת־ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ׃ ט שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽמֲתַעֲבִ֣ים מִשְׁפָּ֔ט וְאֵ֥ת כָּל־הַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ׃ י בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירוּשָׁלִַ֖ם בְּעַוְלָֽה׃ יא רָאשֶׁ֣יהָ ׀ בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹהֲנֶ֙יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ בְּכֶ֣סֶף יִקְסֹ֑מוּ וְעַל־יְהוָה֙ יִשָּׁעֵ֣נוּ לֵאמֹ֔ר הֲל֤וֹא יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔נוּ לֹֽא־תָב֥וֹא עָלֵ֖ינוּ רָעָֽה׃ יב לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלִַ֙ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
נא. עתה:
פסוק א:
וקציני. ענין שררה:
פסוק ב:
ושארם. כן תקרא הבשר כמו אם יכין שאר לעמו (תהילים ע״ח:כ׳):
פסוק ג:
הפשיטו. ענין הסרה:
פסוק ג:
פצחו. ענין פתיחה כמו פצחו ורננו וזמרו (שם צח):
פסוק ג:
יפרשו. מל׳ פרוסה ושבירה ועם היא בשי״ן וכן פורש אין להם (איכה ד׳:ד׳):
פסוק ג:
בסיר. קדרה כמו שפות הסיר (מ״ב ד):
פסוק ג:
קלחת. גם הוא כלי בשול כמו או בקלחת או בפרור (ש״א ב):
פסוק ד:
יענה. ענין השבה:
פסוק ד:
הרעו. מל׳ רעה:
פסוק ה:
המתעים. מל׳ תועה:
פסוק ה:
הנושכים. חותכים לאכול וכן אם ישוך הנחש (קהלת י׳:י״א):
פסוק ה:
בשניהם. מל׳ שן:
פסוק ה:
וקדשו. ענין הזמנה כמו קדשו קהל (יואל ב):
פסוק ו:
מחזון. ענין נבואה:
פסוק ו:
מקסום. מין כשוף:
פסוק ו:
ובאה. ענין שקיעה כמו כי בא השמש (ברא׳ כח):
פסוק ו:
וקדר. ענין חשך ושחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ד׳:ט״ו):
פסוק ז:
וחפרו. ענין כלימה כמו וחפרה הלבנה (ישעיה כד):
פסוק ז:
ועטו. ענין עטיפה:
פסוק ז:
שפם. הוא שער השפתים כמו ועל שפם יעטה (ויקרא י״ג:מ״ה):
פסוק ז:
מענה. ענין אמירה וכן ומה׳ מענה לשון (משלי טז):
פסוק ח:
את רוח. מן רוח וכן כצאתי את העיר (שמות ט׳:כ״ט):
פסוק ט:
המתעבים. מל׳ תעוב ושקץ:
פסוק ט:
יעקשו. ענין עקום ומעוקל כמו ועם עקש תתפל (ש״ב כב):
פסוק יא:
במחיר. עניינו דמי ערך השוי וכן יקנה מקנה במחיר (מ״א י):
פסוק יא:
יורו. מל׳ הוראה ולמוד:
פסוק יא:
ישענו. מל׳ השענה ובטחון:
פסוק יב:
בגללכם. בעבורכם וכן בגלל יוסף (בראשית לט):
פסוק יב:
שדה. כשדה:
פסוק יב:
עיין. כמו עיים במ״ם וכן לקץ הימין (דניאל יב) ועיים הוא גלי אבנים וכן לעיי השדה (לעיל א):
פסוק יב:
לבמות. מל׳ במה: