פסוק א:ואומר - הראשים והקצינים הם החייבים ליישר המעוות והנה שנאי אדם טוב וגזלי עורם, משל לממונם ויגיעם.
פסוק ג:ואשר, שאר עמי - הצדיקים.
פסוק ג:פצחו - קראו, כמו: פצחו רנה. ויש אומרים: שברו ופרשו, כמו: פרוס לרעב לחמך והשי"ן תחת סמ"ך והטעם שברו.
פסוק ג:קלחת - כמו סיר או כמו צלחת.
פסוק ד:אז - אל הקצינים התגברו על הדלים, והנה יד השם תגבר עליהם ויצעקו אל השם, ולא יענם כאשר היו צועקים הדלים.
פסוק ה:כה - טעם הנושכים בשיניהם - שדבור לשונם יתעה ישראל וינשכם.
פסוק ה:ואשר לא יתן - להם מה שיאכלו ויבקשו.
פסוק ו:לכן לילה - יבא לכם מזה החזון וחשך יהיה שלא תוכלו לקסום בלילה.
פסוק ו:וקדר עליהם היום - הטעם: כי יבא להם יום אידם, יום חשך ענן וערפל.
פסוק ז:ובשו החוזים - שלכם.
פסוק ז:כי אין מענה אלהים - בפיכם רק כזבים.
פסוק ח:ואולם, מלאתי כח - מן רוח השם ומשפט אמת בפי וגבורה לדבר ולא אפחד מהקצינים והראשים, כי יאמן דברי ולא אבוש.
פסוק ט:שמעו המתעבים, משפט - שאדבר. וכל מלה ישרה שיצאה מפי יעקשו, או פירושו שיעשו עולה לכל.
פסוק י:בונה - כל אחד מהנזכרים אחרי כן הוא בונה ציון, בגזלו בית עני והנה פירש זה הטעם.
פסוק יא:ראשיה - הם ראשי ירושלם הם המלכים.
פסוק יא:בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר - שיקחו.
פסוק יא:ונביאיה - הם נביאי השקר בעבור כסף שיתנו להם. יקסומו - ומלת קסם ישמעאל כמו חותך שככה יהיה וקרוב אליה גוזרים, והנה קוסם קסמים שם כולל למלאכות הנזכרות אחר כן.
פסוק יא:וטעם הלא השם בקרבנו, כמו: היכל ה' היכל ה':
פסוק יב:לכן ציון שדה - תשוב כשדה, שתחרש, נו"ן עיין כמו נו"ן קץ הימין בחיין חטין.
פסוק יב:והר הבית - ששם כבוד השם, יהיה לבמות יער.