פסוק א:כלוב קיץ. סל מלא סופי תאנים שאינם טובות:
פסוק ג:שירות היכל. שהם משוררים בתוך היכלי הם במשתאותיהם:
פסוק ג:רב הפגר. סגי פגרי קטולין:
פסוק ג:בכל מקום השליך הס. בכל אתר יימר רמי וסליק השליכו מכאן (בס"א הסירו מכאן) הפגרים האלה:
פסוק ד:השואפים. הבולעים אביון:
פסוק ד:ולשבית. כמו ולהשבית ודוגמא לשמיד מעוזניה (ישעיהו כ״ג:י״א) ללכת לגיד ביזרעאל (מלכים ב ט׳:ט״ו):
פסוק ה:מתי יעבור החדש. זו היא השאיפה מצפים עת תייקר התבואה וימכרו לעניים ברבית ויטלו שדותיהם, יעבור החדש ת"י מתי תתעבר השנה ויבא חדש העיבור ול' העברה הוא כמו (ירמיהו מ״ו:י״ז) העביר המועד ולפי שדוחין את הקרבת העומר והשנה נמשכת והישן מתייקר:
פסוק ה:והשבת ונפתחה בר. מתי תבוא השמיטה ותייקר התבואה ונפתח אוצרות בר שלנו:
פסוק ה:להקטין איפה. למכור במדה קטנה ואת כספינו נקבל בשקל גדול:
פסוק ו:בעבור נעלים. בדיל דיחסנון:
פסוק ו:ומפל בר נשביר. ומהממת עיבורא נזבין, את הפסולת שנפל מן החטים בנפה נמכור ביוקר לעניים:
פסוק ח:העל זאת לא תרגז הארץ. וכי אין עון זה כדאי שתחרב עליו הארץ:
פסוק ח:ועלתה כאור כלה. ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט), וי"ת שניהם בשוה ויסק עלה מלך במשריתי' דסגיאין כמו נהרא ויחפינין כולה וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב ל״ז:י״א) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה:
פסוק ח:ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים. נילוס עולה אחת למ' שנה ומשקה את הארץ וכשהוא עולה מעלה רפש וטיט על שפתו וכשחוזר מהשקות חוזר על גדותיו ומימיו מצטללין והוא קרוי שיקוע שהטיט העוכר את מימיו נשקע. ונגרשה כמו (ישעיה כז) ויגרשו מימיו רפש וטיט אף הארץ תקיא רשעים שבתוכה ואחר כך תנוח:
פסוק ט:והבאתי השמש בצהרים. כשיהא להם שלום גדול תבא מפלה פתאום ואמרו רבותינו (מ"ק כה) זה יומו של יאשיהו שמת בחרב של שלום כמו שאמרו רבותינו (תענית כב) אין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה שאמר לו ליאשיה (ד"ה ב ל"ה) מה לי ולך לא עליך אתה היום לא עליך אני בא היום כי אם לעבור דרך ארצך אל בית מלחמתי וגו':
פסוק ט:השמש. מלכות בית דוד נמשלה כשמש שנא' (תהילים פ״ט:ל״ז) וכסאו כשמש נגדי:
פסוק י:והפכתי חגיכם לאבל. כענין שנאמר (ד"ה ב לה) וכל יהודה וירושלים מתאבלים על יאשיהו:
פסוק י:וכל שיריכם לקינה. כענין שנאמר (שם) ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם:
פסוק י:כאבל יחיד. כאב שמתאבל על בן יחיד:
פסוק יא:כי אם לשמוע. שתפסוק מכם רוח הקדש:
פסוק יג:תתעלפנה. תפרח רוחם כמו ויתעלף (יונה ד) וכן עצי השדה עולפו (יחזקאל ל״א:ד׳-ה׳) וכן בלשון משנה יתעלפה פשמיי"ר בלע"ז:
פסוק יד:חי אלהיך דן. אחד מן העגלים שהעמיד ירבעם בדן: