א כֹּ֥ה הִרְאַ֖נִי אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהִנֵּ֖ה כְּל֥וּב קָֽיִץ׃ ב וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃ ג וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֤וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס׃ ד שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית ענוי־(עֲנִיֵּי־)אָֽרֶץ׃ ה לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֙דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה׃ ו לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֙סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר׃ ז נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה בִּגְא֣וֹן יַעֲקֹ֑ב אִם־אֶשְׁכַּ֥ח לָנֶ֖צַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ ח הַ֤עַל זֹאת֙ לֹֽא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה ונשקה (וְנִשְׁקְעָ֖ה) כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם׃ ט וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר׃ י וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃ יא הִנֵּ֣ה ׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃ יב וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשֽׁוֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ׃ יג בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹ֧ת הַיָּפ֛וֹת וְהַבַּחוּרִ֖ים בַּצָּמָֽא׃ יד הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֙יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
כלוב. הוא כעין סל וכן ככלוב מלא עוף (ירמיהו ה׳:כ״ז):
פסוק א:
קיץ. ר״ל פירות המייבשים בימות הקיץ וכן והלחם והקיץ (ש״ב ט״ז):
פסוק ג:
והילילו. מל׳ יללה:
פסוק ג:
שירות. מל׳ שיר וזמר:
פסוק ג:
הפגר. כן יקרא גוף המת כמו וכובד פגר (נחום ג׳):
פסוק ג:
הס. ענין שתיקה כמו ואמר הס (לעיל ו):
פסוק ד:
השואפים. ענין בליעה וההמשכה אל הפה כמו שאפני אנוש (תהלים נ״ו):
פסוק ד:
ולשבית. כמו ולהשבית וכן ללכת לגיד (מ״ב ט׳) ומשפטו להגיד ולהשבית הוא ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (ישעיה י״ד):
פסוק ה:
ונשבירה. מוכר התבואה נקרא משביר כמו המשביר לכל עם הארץ (בראשית מ״ב:ו׳) שבר כן תקרא התבואה וכן נאמר שבר רעבון בתיכם (שם מ״ג) וזהו לפי ששוברת הרעב על דרך ישברו פראים צמאם (תהילים ק״ד:י״א):
פסוק ה:
והשבת. כן תקרא שנת השמטה כמ״ש ובשנה השביעית שבת וגו׳ (ויקרא כ״ה:ד׳):
פסוק ה:
בר. תבואה כמו לשבור בר (בראשית מ״ב):
פסוק ה:
איפה. שם מדה בת ג׳ סאים:
פסוק ה:
ולעות. ענין עקום ודבר שאינו ראוי והוא מל׳ עון:
פסוק ו:
נעלים. מנעלי הרגל:
פסוק ו:
ומפל. מל׳ הפלה:
פסוק ח:
תרגז. ענין תנועת הרעדה:
פסוק ח:
ואבל. ענין השחתה כמו אבלה אדמה (יואל א׳):
פסוק ח:
כאור. כמו כיאור הוא הנילוס ונפלה היו״ד:
פסוק ח:
ונגרשה. מל׳ גרושין ותנודה ונשקעה. ענין נפילת הדבר בעומק כמו אז אשקיע מימיהם (יחזקאל ל״ב:י״ד):
פסוק ט:
והבאתי. ענין שקיעה כמו ובא השמש וטהר (ויקרא כ״ב:ז׳):
פסוק ט:
בצהרים. הוא חצי היום:
פסוק י:
קרחה. ענין נפילה ותלישת השער כמו קרח הוא (שם יג):
פסוק יב:
ונעו. מלשון תנועה:
פסוק יב:
ישוטטו. ענין ההליכה אנה ואנה כמו שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיהו ה׳:א׳):
פסוק יג:
תתעלפנה. ענין החלשות והעדר ההרגשה כמו בניך עלפו (ישעיה נ״א):
פסוק יד:
באשמת. מל׳ אשם וכן תקרא העכו״ם כן מאשמת עובדיה וכן תקרא פשע עש״ז כמ״ש והפשע שמה (דניאל ח):
פסוק יד:
עוד. ענין זמן רב ודוגמתו ויבך על צואריו עוד (בראשית מ״ו:כ״ט):