פסוק א:בנוקדים. לפי שרוב הצאן המה נקודים יקרא המתעסק בהם בשם נוקד וכן ומישע מלך מואב היה נוקד (מ״ב ג):
פסוק ב:ואבלו. ענין השחתה כמו אבלה אדמה (יואל א):
פסוק ב:ראש. ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (ירמיה מט):
פסוק ב:הכרמל. הוא שם כולל למקום שדות וכרמים וכן הדר הכרמל (ישעיה לה):
פסוק ג:בחרוצות. שם כלי דישה מלאה חריצים כמו כי לא בחרוץ יודש קצח (שם כח):
פסוק ה:בריח. מטה העשוי לסגור בו השער:
פסוק ה:מבקעת און. שם עיר:
פסוק ה:ותומך. ומחזיק וכן וכפיה תמכו פלך (משלי לא):
פסוק ו:להסגיר. ענין מסירה כמו לא תסגיר עבד (דברים כ״ג:ט״ז):
פסוק יא:ועברתו. מל׳ עברה וזעם:
פסוק יד:והצתי. מל׳ הצתה והדלקה:
פסוק יד:בסער. מל׳ רוח סערה ואמר בדרך שאלה על התגברות האויב: