תנ"ך על הפרק - הושע א - הושע מנבא על הגלות / הרב חיים בן סניור שליט"א

תנ"ך על הפרק

הושע א

501 / 929
היום

הפרק

דְּבַר־יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־הוֹשֵׁ֙עַ֙ בֶּן־בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרָבְעָ֥ם בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵֽאַחֲרֵ֖י יְהוָֽה׃וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־גֹּ֖מֶר בַּת־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל׃וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהֽוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אֽוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים׃וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹֽא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב חיים בן סניור שליט

הושע מנבא על הגלות

הושע בן בארי, הראשון מבין נביאי ישראל באותה תקופה, מנבא את שלבי הגלות שעם ישראל יעבור מחורבן מלכות ישראל ועד חורבן ירושלים וכן על הגאולה העתידה מנבא.

הגמרא (פסחים פז.) אומרת: "אמר לו הקב"ה להושע בניך חטאו, והיה לו (להושע) לומר (לקב"ה) בניך הם, בני בחוניך הם, בני אברהם, יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהם. לא דיו שלא אמר כך (הושע) אלא אמר לפניו: רבונו של עולם כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת". הקב"ה הקפיד מאד על הושע ואמר לו לקחת אישה הסוטה מדרכי אבותינו.

יזרעאל

אצל הבן הראשון שילדה לו אותה אישה (לדעת אבן עזרא במראות נבואה) נאמר: "ותלד לו בן"(הושע א ג), כלומר שעם ישראל עדיין קשור עם הקב"ה כי עגלי ירבעם לא היו עבודה זרה כעבודת הבעל אלא עבודה זרה בשיתוף. הקב"ה אומר להושע כי מלכות יהוא שנוסדה לאחר שהרג את יהורם בעמק יזרעאל תיפסק, מאחר ויהוא לא השלים את שליחותו ולא השמיד את עגלי ירבעם בן נבט.

לא רוחמה

אחרי רצח זכריהו מלכו מלכים חלשים שלא כיהנו תקופות ארוכות וגם לא מתו על מטותיהם. הנביא הושע מבטא זאת בנבואה של הולדת הבת, לרמז שהמלכות תהא חלשה. הנביא אומר: "ותלד בת" (הושע א ו) ולא נאמר 'ותלד לו בת' כפי שנאמר כאשר נולד יזרעאל. כי בימי אותם מלכים הייתה עבודת האלילים במלוא עוצמתה והצדיקים נתמעטו. הנביא נצטווה לקרוא שמה לא רוחמה, כי בניגוד למה שהיה בימי ירבעם בן יואש, שהקב"ה רחם על ישראל והרחיב את גבולות הארץ, הופיע עתה פול מלך אשור ואחריו תגלת פלאסר, והמלך שלמנאסר הגלה את ישראל אשורה והביא לקצה של מלכות ישראל. מאידך עדיין עם ישראל נקרא עם ה', כי אנשי יהודה הלכו עדיין בדרך ה' והממלכה פעלה כתקנה על ידי חזקיהו ויאשיהו, מלכי יהודה הצדיקים, שמלכו ביהודה אחרי חיסול ממלכת ישראל. ה' אומר לנביא (הושע א ז) כי ירחם על בית יהודה ויגאלם על ידי נסים כפי שמצאנו שמלאך ה' הכה במחנה אשור.

לא עמי

הנביא ממשיך ואומר: "ותגמול את לא רוחמה ותהר ותלד בן ויאמר: קרא שמו לא עמי" (הושע א ח-ט). שואל המלבי"ם מדוע נאמר "ותגמול את לא רוחמה" ואילו אצל הילדים הקודמים לא נאמרה המילה "ותגמול"? מתרץ המלבי"ם כי הדרדרות מלכות ישראל התרחשה במשך תקופה קצרה, בטרם נגמל הראשון, ואילו לאחר גלות עשרת השבטים גלתה יהודה כעבור תקופה ארוכה, כפי שגמילת ילד מתבצעת לאחר שתי שנות הנקה. עתה אומר הקב"ה לקרוא לילד לא עמי, לרמוז כי עם ישראל בכללותו סטה מדרך ה'. עשרת השבטים גלו, בית המקדש נחרב וכל האומה נעקרה מארץ ישראל. הגמרא (שבת קמה:) אומרת שבמשך חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה.

  באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן – מלכים'

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך