פסוק ב:ושאו נס. פורק"א בלע"ז סימן אסיפה הוא:
פסוק ב:בל. ומרודך שמות עבודת כוכבים של בבל:
פסוק ג:גוי מצפון. מדי ופרס:
פסוק ה:דרך הנה. דרך המקום הזה ירושלים יסבו פניהם כשתחרב בבל ויצאו מתוכה ברשיון כורש מלך פרס:
פסוק ו:רועיהם התעום. גדוליהם התעום מעלי:
פסוק ו:הרים שובבים. אל ההרים אל עבודת כוכבים שבהרים, שובבום אנווייזאנ"ץ בלע"ז שובבום מלכיהם, וי"ת הרים שובבום שלטוניא בזונון:
פסוק ז:ומקוה אבותיהם. וסבור אבהתהון:
פסוק ח:נודו מתוך בבל. מעתה צאו משם:
פסוק ח:כעתודים לפני צאן. דרך העתודים ללכת לפני העדר בראש העזים:
פסוק ט:וערכו לה. ויסדרון עלה קרב:
פסוק יא:שוסי נחלתי. בוזזי נחלתי:
פסוק יא:כי תפושו. ל' שומן:
פסוק יא:כעגלה דשה. הדשה בתבואה ואוכלת תמיד:
פסוק יב:אחרית. אתם הכשדים אם ראשיתכם גדול אחריתכם יהיו מדבר:
פסוק יד:ידו אליה. זרקו לה אבנים כמו וידו אבן בי (איכה ג׳:נ״ג):
פסוק טו:ונתנה ידה. כאדם שאין בו כח ומושיט יד לכל מי שרואה לבקש רחמים ועזרה וכן מצרים נתנו יד (שם ה) הושטנו יד למצרים לבקש מהם עזרה:
פסוק טו:אשיותיה. חוזק יסודותיה וכן ואשיא יחיטו (עזרא ד׳:י״ב) ובלשון משנה כגון אלו התופרים לאושין וכן והתאוששו והתחזקו:
פסוק טו:כאשר עשתה. לעיר ה':
פסוק טז:כרתו זורע. שיצו מלכא מבבל ואחידו חרבא בעידן קטול:
פסוק יז:הראשון אכלו. שהגלה י' השבטים:
פסוק יז:עצמו. גרמו גירם עצמותיו שגמר השיריים יהודה ובנימן, עצמו דישושא"ר בלע"ז:
פסוק יט:ורעה הכרמל. ל' מרעה:
פסוק כא:מרתים. שהמרתני והרגזתני:
פסוק כא:פקוד. שם מדינה וכן פקוד ושוע וקוע (יחזקאל כ״ג:כ״ג) ת"י שם מדינות:
פסוק כא:ועשה ככל אשר צויתיך. אתה כורש ביד ישעיה הנביא (מ"ה):
פסוק כג:פטיש כל הארץ. שהיה מפוצץ ומכתת את הכל:
פסוק כד:יקשתי לך. לשון מוקש:
פסוק כו:באו לה מקץ. מסוף העיר התחילו בה שלא תדע ותתפש פתאום:
פסוק כו:פתחו מאבוסיה. ת"י אבולהא שעריה ואין לו דמיון, ומנחם חברו לשון אבוס:
פסוק כו:כמו ערמים. גרנות:
פסוק כז:כל פריה. שריה כן דרך הנביאי' להמשיל השרים לפרים אבירים ולעתודים:
פסוק כט:השמיעו אל בבל רבים. ל' וישמע שאול את העם (שמואל טז) הזעיקו להאסף אל בבל מורים בחצים כמו יסובו עלי רביו (איוב ט״ז:י״ג):
פסוק לד:הרגיע את הארץ. כשתפול בבל יהי מרגוע והנחה לכל:
פסוק לו:אל הבדים. אל הקוסמים שלה:
פסוק לו:ונואלו. בקסמיהם ודומה לו מפר אותות בדים (ישעיה מד) וכן ת"י על שם שבודים ואומרים דברי כזב:
פסוק לז:הערב. סומכוותא גרנטיא"ה בלע"ז:
פסוק לח:ובאימים יתהללו. ישתטו ל"א פורוונטרונט בלע"ז וכת"י משתבחין באלהי הענקים שהיו להם:
פסוק לט:ציים את איים. יערעון תמון בחתולין מיני חיות המצויין בחורבה:
פסוק מד:הנה כאריה. אשר יעלה מגאון הירדן כן יבא השודד אל נוה איתן כך תירגם יונתן הא מלך במשרייתיה ייסק עליהון כאריה דסלק מרום ירדנא למדנו שגאון הירדן מקום אריות הוא ואף כך תרגמו יונתן ואיך תעשה בגאון הירדן לקבל חיות ברא ברום ירדנא:
פסוק מד:כי ארגיעה. כשאביא השעה:
פסוק מד:ומי יועידני. למלחמה:
פסוק מה:צעירי הצאן. פרס צעיר לבני יפת: