פסוק ג:וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי. לֹא שָׁרְתָה עָלַי שְׁכִינָה לְהִנָּבֵא; כְּמוֹ ״וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ״ (במדבר יא:כו). מָה נִשְׁתַּנֵּיתִי מִתַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים: יְהוֹשֻׁעַ שִׁמֵּשׁ אֶת מֹשֶׁה – נָחָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; אֱלִישָׁע שִׁמֵּשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ – נָחָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; אֲנִי – מָה נִשְׁתַּנֵּיתִי? (מכילתא בא פסחא א)
פסוק ד:וְאֶת כָּל הָאָרֶץ. הִיא הַנִּדּוֹנֶת בִּנְתִישָׁה וַהֲרִיסָה זוֹ:
פסוק ה:תְּבַקֵּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת. נְבוּאוֹת, כְּמוֹ ״סַפְּרָה נָא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת וְגוֹ׳״ (מלכים ב ח:ד), ״קְרָא אֵלַי וְאַגִּידָה לְךָ גְּדֹלוֹת וְגוֹ׳״ (ירמיה לג:ג). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֵין כֶּרֶם אֵין סְיָג, וְאִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה; אֵינִי נִגְלֶה עַל הַנְּבִיאִים אֶלָּא בִּזְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כָּךְ שְׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא בִּתְחִלָּתָהּ (מכילתא בא פסחא א):
