ה' שמו. ברוב ספרים ישנים אין פסיק בין ה' למלת שמו:
פסוק ג:
גדלות ובצרות. בספרו של יונתן בן עוזיאל היה כתוב ונצורות בנו"ן שתרגם רברבן ונטירן וכן היה כתוב בספרו של רש"י שפירש שמורות בלבי לעשותם:
פסוק ה:
ולמלאם. בספרים כ"י ודפוסים ישנים אין דגש בלמ"ד. ובנוסחא מדוייקת יש עליה הקו של רפי:
פסוק ו:
מעלה לה ארכה. בס"א כ"י ארוכה בוא"ו שורק ולא יתכן מטה שכתבתי לעיל סימן ל':
פסוק ו:
ורפאתים. במק"ג נמסר עליו לית וחסר יו"ד אבל בספרים מדוייקים ב"י ודפוסים ישנים ביו"ד:
פסוק ח:
וסלחתי לכול. לית מלא וקריאתו בקמץ חטוף כדין כל המוקף וכן כתב בעל מסורת המסורת בדבור שביעי והוא חד מן מלין יתרין וא"ו וחטפין קמצין על פי המסורת וסימן במסרה רבתא אוש הוא"ו:
פסוק ח:
עונותיהם. בספרים מדוייקים מלא וא"ו אחר הנו"ן ובמ"ג שלנו מהדפוס עוונותיהם ב' מלא וסימן וסלחת לסמך ויכלמו מעונותיהם (יחזקאל מ״ג:י׳) ונראה לי להגיה וסלחתי לכל עונותיהם שהוא פסוק הכתוב כאן במקום וסלחת לעמך שהוא במלכים א' ח' כי אין מלת עונותיהם באותו פסוק:
פסוק י:
במקום הזה. ס"א במקום וברוב ספרים ישנים מאריך במ"ם ובמקף בין שתי המלות:
פסוק י:
הנשמות. במקצת ספרים הה"א בלא מאריך והנו"ן בדגש ובס"ס הה"א במאריך והנו"ן קלה:
פסוק יא:
קול ששון וקול שמחה. חד מן ג' פסוקים דאית בהון ד' עמים אזכרה וסימן מסרתי בד"ה ב' י"ד:
פסוק טז:
ה' צדקנו. עיין מ"ש לעיל בסימן כ"ג:
פסוק יח:
מעלה עולה. הספרים חלוקים מין מלא לחסר ויש להכריע שהוא מלא וא"ו דליכא שום חסר בסיפרא רק כי יצמו וגו' וכי יעלו עלה בסימן י"ד וכן נמסר שם ובפרשת נשא:
פסוק כו:
ישחק. כתוב בסי"ן והוא חד מן ד' הכתובים כן כנוי ליצחק וסימן נמסר כאן במסורת ובעמוס ז':