פסוק א:בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת. פָּרָשָׁה זוֹ תַּחְתּוֹנָה קָדְמָה לָעֶלְיוֹנָה אַרְבַּע שָׁנִים (ירמיה כה:א):
פסוק י:וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה. שֶׁתָּפְשׂוּ נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים אֶת יִרְמְיָה:
פסוק י:בְּפֶתַח שַׁעַר ה׳ הֶחָדָשׁ. אֲחֵרִים הִגִּיהוּ: כְּשֶׁגָּלָה יְהוֹיָכִין וְקְצָת כְּלֵי בֵּית אֱלֹהֵינוּ עִמּוֹ, שָׁבְרוּ חֵילוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, וְחָזַר צִדְקִיָּהוּ וְתִקְּנוֹ וְחִדְּשׁוֹ; לְכָךְ נִקְרָא חָדָשׁ:
פסוק יח:מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי. ״דְּמִן מָרֵישָׁא״ (תרגום יונתן):
פסוק יח:עִיִּים. גַּלִּים:
פסוק יט:וַיְחַל. לְשׁוֹן תְּפִלָּה:
פסוק יט:וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה. אִם נַהֲרֹג אוֹתוֹ:
פסוק כ:וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא. מִי שֶׁאָמַר זוֹ לֹא אָמַר זוֹ; עַד כָּאן דִּבְרֵי צַדִּיקִים, וְעָמְדוּ רְשָׁעִים שֶׁהָיוּ שָׁם וְאָמְרוּ: גַּם אִישׁ מִתְנַבֵּא וְגוֹ׳, כְּשֵׁם שֶׁאוּרִיָּה נֶהֱרַג, יֵהָרֵג יִרְמְיָה; כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּסִפְרֵי (ספרי במדבר פיסקא פח):
